מקובל כמעט באופן אוניברסאלי, בימינו וגם בדורות רבים קודמים, שהברומטר של יהודי דתי הוא שמירת שבת, כשרות, וטהרת המשפחה
1) האם זה ברומטר לגיטימי?
2) ואם לא, איזה נזק נגרם בגלל הברומטר השגוי הזה?
3) ואם הברומטר לעיל הוא שקרי, מה בעצם הברומטר הנכון שבאמצעותו אנו קובעים את מעמדו הדתי של יהודי?
הברומטר הזה הוא נכון באופן חלקי, כי באמת שמירת שבת הינה יסוד בהודאה על מציאותו של בורא עולם, וכל מי שמחלל אותה בפרהסיה נחשב לגוי לכל דבריו. ענייני טהרת המשפחה אף הם חשובים ביותר, אך יהודי שחוטא בהם אינו נחשב לגוי. ושמירת הכשרות עפחות חמורה מענייני טהרת המשפחה.
חשוב לציין, כי ביחס לשלושת הנושאים הללו ישנה הטעייה גדולה מאד, כי רבים מאד מההחמרות בענייני השבת וטהרת המשפחה והכשרות הינן חומרות שווא והבל, ולעתים יסודן אף בעבודה זרה, ראה לדוגמה את ההחמרה בענייני נידה שנהגו עובדי העבודה הזרה הקדמונים להחמיר בהם ולהתייחס לנידות כאל טמאות באופן מאגי וכיו"ב (וכמו שבימינו אוסרים על הנידה להתפלל בכותל או להיכנס לבית הכנסת). ולכן, כל שלושת העניינים הללו לפי הלכותיהם בימינו אינם יכולים להיות ברומטר כלל מפני ששגו בהלכותיהם בעניינים עצומים.
ויתרה מזאת, הברומטר לאדם היהודי הוא בראש ובראשונה שלושה עשר היסודות של רבנו הרמב"ם, ורק לאחר מכן כל שאר המצוות המרכזיות יותר והמרכזיות פחות.
הנזק הנגרם בברומטר השגוי שתיארת הינו בעיקר בהסחת הדעת מיסוד היסודות ועמוד החכמות לידע את ה' יתעלה, כאילו כל מטרת התורה היא לשמש ככלי טכני לאסור ומותר, כאילו אנחנו מכונות כביסה והתורה הינה הוראות יצרן, ללא מחשבה מעמיקה וללא ידיעת ה' יתעלה. ולא פחות נגרם מכך נזק במה שהם מגדירים יהדות וקרבה לה' יתברך בקיום חומרת הבל ומנהגי שטות, ועל זאת תולים את כל העולם הדתי. וכאשר מתבונן האדם המשכיל הרחוק מתורה ומצוות בהבלים הללו, ושומע שעל אלה נשענת דת משה ושאלה הם יסודותיה -- הוא מגיע מיד למסקנה ההכרחית שמדובר בדת שקרית מהובלת ואלילית.
לדוגמה, אם גיוס לצבא הוא בגדר שמד ויש למסור את הנפש שלא לשרת בצבא -- משמע שדת משה הינה דת נצלנית ושקרית אשר מטרתה להפיק טובות הנאה ולהתחמק מחובות. כמו כן, אם טלטול המדינה על עבודות בשבת שעושים גויים מתוארת כייהרג ובל יעבור -- שוב המתבונן המשכיל סבור שדת משה הינה דת אטומה וללא כל זיק של מחשבה, שהרי מדובר בגויים שעובדים וייתכן שיש אפשרויות בהלכה להתיר עבודות מסוג זה (ובטוח שלא לקדש על זה מלחמה). גם המלחמה ברפורמים נראית תמוהה מאד, ואין שום בעיה הלכתית שאשה תלבש תפילין ותתעטף בטלית ותקרא בתורה ותתפלל בקהל של נשים.
ויש דוגמאות נוספות, כמו ההשקפה שהעבודה הינה דבר בזוי, ומצוה לקחת כסף מהקופה הציבורית בשביל ללמוד תורה. וכן ההשקפה שלימוד התורה מגן באופן מאגי על עם ישראל. ועוד ועוד. כל ההשקפות הללו שהדת האורתודוקסית מקדשת עליהן מלחמה בימינו כאילו הן יסודות הדת שיש למסור את הנפש עליהן -- מציגה את הדת באור שקרי ומעוות מאד, אשר גורם לחילול ה' עצום.