נאמר במדרש איכה רבה פרשה ב סימן יג
"אם יאמר לך אדם: יש חכמה בגוים - תאמן... יש תורה בגוים - אל תאמן"
חכמה בגויים- אני מבין. אבל במה יהודי עדיף על גוי בתורה? הרי גם התורה נקנית ע"י הבנת השכל וגם גוי (אע"פ שאסור לו) יכול ללמוד ולסבור סברות ישרות. ולמה שלא נקבל ממנו האמת?
או שיש פירוש אחר?
תודה רבה!
שלום דביר
שיאשר לך מורי את הסמנטיקה לעניין התורה. ומשם נמשיך.
טל, הוא שאמרתי, זה עניין של סמנטיקה. וכפי שהרב אדיר כתב: "ויש למילה אמונה משמעויות נוספות". ואין להתעקש על זה...
שלום לכולם
והשיב מורי אדיר ; " אמונה היא קבלה במסורת לא ידיעה מקיפה ומעמיקה"
ואני משיב : אינו נכון.
השכילו ספר במדעי הארכיאולוגיה בשם התנ"ך כהיסטוריה של ורנר קלר.
לגבי תשובת מורי אדיר ברס"ג " ולדבר אליו " אינו כהבנתו. ויש לעיין היטב. יכול להיות שלזכותו .לדעתי ,לא.
אמונה היא קבלה במסורת לא ידיעה מקיפה ומעמיקה.
וכתבתי על כך במאמרים הראשונים בקטגוריה של "מצוות משנה תורה".
וכך נאמר גם במדרש שנזכר לעיל: "אם יאמר לך אדם: יש חכמה בגוים -- תאמן... יש תורה בגוים -- אל תאמן". דהיינו קבל את הדברים או דחה אותם, ובמלים אחרות, לא מדובר בלימוד מקיף ומעמיק. וזה הוא הפשט של המדרש, ומה שכתבתי לעיל, זה הדברים הנוספים שיש ללמוד מהמדרש מעבר לפשט למיטב הבנתי.
ויש למלה "אמונה" משמעויות נוספות:
כגון בעניין יוסף ואחיו: וייאמנו דבריכם -- יתאמתו דבריכם. ואין למלה זו שום קשר לדעתי עם אמונה, אלא לאימות טענה והוכחתה.
אגב, בעניין "לא האמנתם בי", רס"ג מפרש "לא הִיאמנתם בי", כלומר הטענה של הקב"ה כנגד משה ואהרן הייתה לא שהם לא האמינו בה', אלא שהם לא גרמו לעם ישראל להאמין בה', והיכו בסלע, במקום לקדש שם שמים ולדבר אליו בלבד.
והנה הראיתם לדעת, שלפי רס"ג האמונה שנזכרה בפסוק הזה היא קידוש שם שמים.
אתה מפרש אמונה= חשיבה בלי בירור מעמיק וללא ידיעה.
אך אפשר לפרש אמונה גם כידיעה מבוררת וכפי שאמר יוסף לאחיו (בראשית מב כ) שהוא יאמין להם שיש להם אח בנימין רק אם יביאוהו לפניו, ומה שייכת אמונה בזה הרי הוא לפניך, אלא שפירוש אמונה = ידיעה מבוררת שכלית.
"ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן"
בקיצור אין מה להיבהל מסמנטיקה
שלום לכולם
והשיב מורי אדיר "ברם, בענייני מדע, אין ללמוד אך ורק ממעתיקי השמועה, אלא מכל באי העולם.
קצרו של דבר, תורה יש ללמוד מאנשי האמת, ומדעים ניתן ללמוד גם מן הגויים"
ואין מה להוסיף עליו מדעתו של מורי והוא הנכון. "קבל האמת ממי שאמרו" וזה היסוד בתורת משה. (לכל באי עולם)
אבל...עניין האמונה בגויים הוא רחב מאוד ,ואנני יכול לפרט משום שהוא לא פשוט
למתחיל בחשיבה ובעיון לגבי עניין האמונה בכללי. אבל אסכם בכללים:
א) אין מצוות אמונה בישראל ובתורה. ומי שעיין בספר המצוות לא יקשה כי לא הבין.
ב) וכתיב שם : " ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו" ..."ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני"...ואין להקשות בתחילת העיון.
ג) כל מי שאומר או אמר או שמע " איפה שנגמר השכל,מתחילה האמונה" הוא עובד עבודה זרה.
ד) גאונותו של הנשר הגדול לכל הפילוסופים הוא שגם על פי מדע וגם על מקרא התורה ,אין אפשרות להשכיל תחילת ראשית הבריאה. וכל פילוסופית הקבלה היא טעות.
וזו האמונה היחידה בעמו, בריאת יש מאין, וגם אותה לא ניתן להוכיח.
וחייב לסיים.
המשך יום טוב לכולם.
נראה לי שמדובר במאמר כללי אשר נועד ללמד שעלינו ללמוד מוסר ואורחות חיים מן התורה וממעתיקי השמועה אשר שמעו את התורה איש-מפי-איש מפי משה רבנו.
ברם, בענייני מדע, אין ללמוד אך ורק ממעתיקי השמועה, אלא מכל באי העולם.
קצרו של דבר, תורה יש ללמוד מאנשי האמת, ומדעים ניתן ללמוד גם מן הגויים.
וכידוע, אסור לגוי ללמוד תורה, וכך פוסק רבנו בהלכות מלכים ומלחמות (י, יא-יב):
"גוי שעסק בתורה, חייב מיתה; לא יעסוק אלא בשבע מצוות שלהן בלבד. וכן גוי ששבת, אפילו ביום מימות החול, אם עשה אותו לעצמו כמו שבת, חייב מיתה; ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו.
כללו של דבר, אין מניחין אותן לחדש דת, ולעשות מצוות לעצמן מדעתן, אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצוות, או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע. ואם עסק בתורה, או שבת, או חידש דבר -- מכין אותו ועונשין אותו, ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה; אבל אינו נהרג".
אתה אומר שאם יבא גוי וידבר על עניינים רוחניים שאינם נובעים מתורת ישראל חזקה עליו שיפול לע"ז באיזו צורה. אך אותו דבר נראה נכון גם לגבי יהודים (כפי שמוכח בפועל) כל מי שמדבר על רוחניות בלי יסודות תורת משה כנראה יטעה...
ע"פ דברים אלו - אם גוי ילמד את תורת משה אנו יכולים לקבל תורה ממנו?
כל גוי אשר חושב שתורתו מהימנה, וכשמדבר על עניינים רוחניים, חזקה עליו שלוקה ביסודות ועובד עבודה זרה באופן כלשהו. אין ספק שניתן למצוא דברים מרוממי רוח והלכות נכונות אצלו, אך תורתנו, ובסיוע הרמב״ם אשר סיפק לנו מקור מהימן אשר לא יפול ממנו דבר.