מה עדיף? להיות דתי בתימן, או חילוני בישראל?

עקבתי בדריכות אחר המו"מ כמעט ולא התערבתי, כי כבד הוא ממני.

אולם הערה קטנה. כאשר אני רואה ושומע את האנטישמיות ההולכת וגוברת בכל ארצות הגויים, כאשר רואים את המגמות לדחוק את היהודים מהאפשרות לקיים חיים אמתיים ע"י חוקים נגד המילה והשחיטה וכן הגבלות על כיסויי ראש , אני נזכר בנבואת יחזקאל (כ, לד): "והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה ( וכדי שלא יבוא הרוצה לעקם המקרא ולפרש שהסיפא המודגשת מתחברת למילים "אשר נפוצותם שם", לכן הונח טעם האתנחתא מתחת למילה "בם" ללמדך שהסיפא המודגשת כאן מחוברת לרישא "והוצאתי אתכם.... וקבצתי אתכם... בחמה שפוכה" .

תודה עבור תגובתך. כן, היום רוב הישראלים אינם אתיאיסטים. ההערה שלי לעיל הגיבה להשוואה שלך כי אלה שמתו בשואה היו אשמים על סירוב לעלות לישראל, כמו אלה במדבר שהצטרפו להמרגלים. התגובה שלי היא שבאותו זמן לפני המלחמה ביקשו הציונים להקים מדינה חילונית שנבנתה בערכים הסודיים של רוסיה האתאיסטית - ערכים מנוגדים לחלוטין לאלוהים ולתורה! זה שונה לחלוטין לחברה הקדושה המושלמת אשר ליהודים במדבר היתה הזדמנות פז לבנות עם משה רבנו בארץ ישראל! ברור שהיהודים במדבר נענשו על שדחו את ההזדמנות השמימית הזאת לבנות את החברה המושלמת של תורה ומצוות! אין כל השוואה בין זה לבין התנגדותם של הרבנים האירופאים באותו זמן להעביר את העם שלהם לגיהינום חילוני. שני התרחישים הם למעשה ניגודים מדויקים! (תראו מה קרה לכל כך הרבה אירופאים שעלו לישראל ו(הם ו)צאצאיהם הפסיקו להיות דתיים! האם זה לא מוכיח כי הרבנים צדקו לאורך כל הדרך ?!)

א) יש ללמוד את הלקח מחטאם של אבותינו, שבגינו לא נכנסו לארץ ישראל, ולהפיק לקחים. הלקח המרכזי לפי דעתי הוא, להבין את תפקידה המרכזי והמכריע של ארץ ישראל במסגרת מילוי ייעודו של עם ישראל.

ב) לגבי בניית חברה אתאיסטאית, מחילה מכבודך, אך על מה אתה מדבר? רוב עם ישראל עורכים סדר פסח, צמים ביום הכיפורים, מקיימים מצוות דתיות וחברתיות רבות, ומנהלים באופן כללי אורח חיים מסורתי, אשר מכיר ומאמין במציאותו של בורא עולם.

ג) גם אם נניח כדבריך, שהייתה קיימת בימינו במדינת ישראל חברה חילונית אתאיסטית, מדוע שזה ימנע ממני לעלות לארץ ישראל? וכי יש מישהו שכופה עלי שלא לשמור תורה ומצוות?! וכי יש מישהו שמתערב בחיי הפרטיים?! ובכלל, האם עדיף לחיות בחברה שמורכבת מעובדי אלילים ואתאיסטים (כמו בחו"ל), מאשר בחברה חילונית כאן בארץ ישראל?

ד) דומני ששיעור האתאיסטים בארצות המערביות גדול בעשרות רבות של אחוזים משיעור האתאיסטים הקטן שקיים כאן בארץ ישראל.

ה) ואם יורשה לי להוסיף, אנכי גדלתי בשכונת רמת-אביב כעשרים וחמש שנה, שהיא מעוז החילוניות הגדול ביותר אולי היום בארץ ישראל, ועד היום מדי שבועיים-שלושה אני נוסע לאבי שגר שם ועושה אצלו שבת, ואולי הדבר יפתיע אותך, אך רבים מאד מאותם חילוניים מאמינים במציאות הבורא, ורק תאוותיהם מונעות מהם לשמור תורה ומצוות. ובמלים אחרות, רק מיעוט קטן הוא ממש אתאיסט.

ו) קצרו של דבר, האדם הנבון ימצא את מקומו הנכון כאן בארץ ישראל -- את המקום המתאים לו לעבוד את ה' בדרך הטובה והשלמה ביותר, והנני מזמין אותך בחום ובאהבה לראות כיצד אנחנו מקיימים כאן בשכונת רמת עמידר שבעיר רמת גן, חיים דתיים בריאים ומאושרים.

מורי אדיר, אני מבולבל, מעבר למילים, על ידי ההשוואה שלך. היהודים במדבר דחו את ההזדמנות להיכנס לארץ ישראל עם משה רבנו ויהושע וכל הזקנים הקדושים! הם יכלו לבנות חברה המבוססת על אמת מושלמת - התורה! והם דחו הזדמנות פז שאין כדוגמתה! זו הסיבה שהם נענשו! מה זה דומה כלל וכלל לבניית חברה אתאיסטית חילונית המבוססת על ז'בוטינסקי ובן גוריון ?! מה, בשם השמים, הוא הקשר בין השניים??

עברתי על תגובותיכם, וההנחה המרכזית שעומדת בבסיס התגובות היא שמי שיעלה לארץ יתקלקל. איני יודע מאין הבאתם הנחה זו, ומדוע היא הכרחית. וכמו שאדם יכול להתקלקל כאן הוא יכול להתקלקל גם בחו"ל ואולי אף יותר (ראו ערך התבוללות) -- אל תאמן בעצמך עד יום מותך.

ולכן, אין לי ספק שמי שמצליח לחיות חיים יהודיים בחו"ל, יצליח לעשות כן גם בארץ ישראל ובהצלחה גדולה עוד יותר. ואם אדם גר לדוגמה בחו"ל בתוך חברה סגורה חרדית, יעבור לארץ ישראל לחברה דומה, וכמו שהצליח לשמור על יהדותו שם, כך גם יצליח לשמור על יהדותו כאן. ואם אדם מתגורר בחו"ל בקרב הגויים, והוא טוען שבאופן זה הוא שומר על יהדותו, ובכן, לצערנו יש מקומות לא מעטים בארץ ישראל שאדם יכול להתגורר בהם ולהרגיש חו"ל, מבחינת היהדות.

העלייה לארץ ישראל היא שלב לקראת מילוי ייעודו של העם היהודי, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, איפה? בחו"ל? לא, אלא כאן בארץ ישראל. ולפי דעתי העוון הסופי שבגללו התרחשה השואה הוא שנאת ארץ ישראל והתכחשות האומה לייעודה, ובגלל עוון זה גם נגזר על אבותינו למות במדבר לאחר שהוציאו דיבת הארץ רעה, והטילו ספק ברעיון הנשגב הזה שהוא תכלית העם היהודי.

ואסיים בסיפור קצר, זכורני שאבי הי"ו נסע לפני כעשרים שנים לניו יורק להשתתף בכנס מסוים שבו הוא מסר הרצאה, לאחר כשבועיים הוא חזר ושאילתיו איך הוא מסכם במשפט אחד את המסע שלו לארה"ב, הוא השיב לי בשתי מלים: "שממה רוחנית".

א) בנוסף לכל מה שתלמיד-הרמב"ם כתב לעיל, אני חושב שזה כדאי להחזיר את תשומת הלב לדברי הרמב"ם האלה, ובמיוחד החלק האחרון: (המילים בסוגריים הם שלי)

הלכות דעות ו׃א, - "דרך ברייתו של אדם [דהיינו כלאדם] להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו לפיכך צריך אדם [דהיינו כלאדם, ובמיוחד כליהודי] להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם הוא ששלמה אומר הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע ואומר אשרי האיש וגו' וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה [שימו לב היטב! הרמב"ם לא מוסיף כאן "למעט ארץ ישראל ואנשיה"], [האופציה הטובה ביותר היא:] ילך [כלומר, כלאדם, ובמיוחד כליהודי, מכלמדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה - כולל ארץ ישראל ואנשיה, ילך] למקום [בכלמקום בעולם] שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים; ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי [האופציה השנייה היא:] ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידום; ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אא"כ נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע [האופציה השלישית היא:] יצא למערות ולחוחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים."

ב1) את הפסוק אשר הרמב"ם מביא כדי לתמוך בהאופציה השלישית היא מירמיהו ט' א'. הפסוק מדבר על רצונו של ירמיהו להימלט להמדברות בישראל. זה מראה בבירור כי שתי ההאופציות הראשונות שהציג הרמב"ם - כולל האופציה הטובה ביותר עבור אדם תקוע במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ,דהיינו לעזוב את המדינה הרע שלו ולעבור למדינה אחרת טובה ממנה - מתייחסות גם לארץ ישראל!

ב2) אם זה נכון, אז הרמב"ם כמעט במפורש אומר כאן שמלכתחילה לא ניתן לאף אדם - בין תושב ארץ ישראל בין תושב הגולה - לחיות בארץ ישראל אם אנשיה יהיו השפעה שלילית על החיים שלו.

ג) באשר למה הרמב"ם אינו מציין את זה במפורש בהלכות מלכים, זו שאלה טובה, וכבר הצענו תשובות אפשריות לעיל. אבל אסור לנו להתעלם ממה שהרמב"ם אומר כאן.

צר לי מכובדיי, אינני יכול להסכים לכך שיש דינים שונים לבן חו"ל לעומת בן א"י.

במקור שהביא תלמיד הרמב"ם מהלכות מלכים ,שממנו הסיק שיש התייחסות שונה כנ"ל, ההבנה ,לענ"ד, שגויה. יש לקרוא בעיון את הטקסט וממנו יוכח שמדובר בארצות שכובשים והם ,בעצם, הופכים להיות חלק מא"י ומכוח זה מותר לגור שם. מזה נקיש ונלמד שבמקום שהוא בשלטון של אינו יהודי האיסור נותר כשהיה.

אין להקיש מההיתר ללמוד תורה בחו"ל (רק כשאין אפשרות כזו בא"י) שזהו לפרק זמן מוגבל שבסופו חוזר הלומד לממש את לימודו ולקיימו בארץ הקדושה , ולהסיק מכך היתר לגור לצמיתות בחו"ל כדי לשמור את התורה.

ויסלחו לי חבריי על כך שאינני מקבל את הטענה שאין אפשרות לקיים חיים יהודים אמתיים בארץ ישראל יותר או שווה מאשר בחו"ל. והבוחר יבחר.

תודה לך על ההערות האחרונות שלך. תיקנתי את ההערה הגדולה האחרונה שלי בדיון ארוך זה על השאלה אם כל היהודים צריכים לחיות כיום בארץ ישראל.

א) מרי יאיר, אף אחד לא טוען שאי אפשר לחיות חיים דתיים בישראל היום! אלא אנו טוענים כי עבור אנשים מסוימים - אלה שעל פי דרך הטבע לא יעמדו בהשפעות החילוניות בישראל, ויהיו דתיים יותר בגולה - עבור האנשים הספציפיים האלה, אין זה נכון לחיות בישראל.

ב1) עכשיו אנשים אלה מחולקים לשתי קבוצות: 1) אלה שכבר חיים בישראל; 2) אלה החיים בגולה. לגבי הקבוצה הראשונה (אלה שכבר חיים בישראל), אני יכול לראות מדוע תתנגד להגיד להם לעזוב את ישראל, אם כי בהחלט נוכל לטעון שאם חילוני ישראלי ישמור את התורה והמצוות בגולה יותר מאשר בישראל, נראה שזה מגוחך לגמרי להתעקש שלא יעשה כן; אם ללמוד את התורה מותר לעזוב את ארץ ישראל, לשמור את התורה לא קל וחומר בן בנו של קל וחומר?!

ב2) לגבי הקבוצה השנייה (אלה החיים בגולה), גם כאן נראה מגוחך, אם לא פושע, לומר לאלה ששומרים את התורה והמצוות יותר בגולה - שבה הם חיים בקביעות - יותר משהיו שומרים את התורה והמצוות בישראל, שהם צריכים לעזוב באופן פעיל את הגולה ולעבור לישראל למרות שזה יגרום להם להיות חוטאים גדולים יותר ברגע שהם יחיו בישראל.

האם אתה טוען שלפי הרמב"ם האנשים הספציפיים האלה החיים בגולה צריכים לעלות לישראל, גם אם זה אומר שעל פי דרך הטבע ברגע שהם יחיו בישראל הם - כמו אינספור אחרים הדומים להם, כולל אינספור עולים וצאצאי עולים הדומים להם - ישמרו פחות מצוות ויעברו יותר עבירות?

ג) ואם אנחנו רוצים להשיב שהאנשים האלה צריכים לעלות לישראל למדבריות ישראליות מבודדות, אז אני פשוט אציג את השאלה הזאת בצורה אחרת:

בנסיבות שבהן יש רק שתי אפשרויות ריאליטיסטיות לאנשים האלה - 1) להישאר בגלות ולהישאר שם דתיים יותר, או 2) לעבור למקומות ישראליים רגילים שבהם הם - כמו רבים עולים שעשו את אותו הדבר - יהפכו בוודאי לחוטאים גדולים יותר, מה על פי הרמב"ם הם צריכים לעשות בנסיבות ספציפיות אלה?

מקבל את הערתכם לגבי אי הרלבנטיות של נגיעה בדבר.

ברור שמקובל עלי הציטוט מסוף דברי רבנו ב'קידוש החודש'

עדיין לא ראיתי בדבריכם הוראה מרבנו להתיר ישיבה של קבע בחו"ל או אפילו הגירה לתקופה קצובה אלא לשם פרנסה (כפי שהוא עצמו עשה ברדתו למצרים) או ללמוד תורה (במקרה שאין בא"י אפשרות ללמוד תורה, וזה לא המצב בימינו) או לשאת אישה.

אם כבר להיות נאמנים לרבנו וברור לכם שאין יישוב בארץ או חברה שניתן לקיים בה חיים יהודיים קבלו את המלצת רבנו שאמר ללכת לישב בדד במדבר . ברור שהתכוון במדברות של א"י אם היה לדעתו מותר לצאת לחו"ל מדוע לא הציע אפשרות נוספת כזו.

אי אפשר לקחת את חצי משפט "ואפילו בעיר של גויים" כדי להצדיק טיעון שהוא הפוך מהחצי הראשון של המשפט "בארץ ישראל" .

ואני שוב טוען שהמציאות שנטענת בדיון זה שלא ניתן לקיים חיי יהדות אמיתית בארץ הקודש אינה נכונה.

מרי יאיר, תודה על תשובתך הנדיבה והמתחשב. אחרי שקראתי את זה כמה פעמים העניין עדיין לא ברור לי. וכדי ללמוד את האמת אני חייב להתעקש על השאלות שלי כאן. בבקשה תעזורו לי:

1) אם הבנתי נכון, המטרה הסופית של חייו של יהודי היא שמירת המצוות (כולל כל המצוות התלויות בארץ, ו'אור לגויים' איך לחיות על פי תוכניתו של אלוהים לאנושות) וידיעת השם;

2) אם הבנתי נכון, מטרת ארץ ישראל היא להיות האמצעי הטוב ביותר המספק את החברה הטובה ביותר המסייעת ליהודים לרכוש שמירת המצוות (כולל כל המצוות התלויות בארץ, ו'אור לגויים' איך לחיות על פי תוכניתו של אלוהים לאנושות) וידיעת השם;

3) ולכן, אם בזמנים מסוימים בהיסטוריה של ארץ ישראל, ניתן להסיק באופן סביר שיהודים מסוימים, בשל המצבים הרוחניים הנוכחיים שלהם, ימצאו את זה יותר קשה להגשים את מטרת חייהם בארץ ישראל - בשל ההשפעות החילוניות הרבות הקיימות שם, או מסיבות משכנעות אחרות - ויהיה להם קל יותר להגשים את מטרת חייהם (אם כי לא מושלמת!) בגולה, אז לאור ההיגיון ואת דברי הרמב"ם הנ"ל בהלכות דעות ו׃א בוודאי שהם צריכים לחיות במקום שהכי יסייע להם להתקרב למילוי מטרת חייהם! זה לא כך?

זה נכון שישנם הרבה מאמרי חז"ל, כמו אלה שהזכרת לעיל, אך אנא הבה לא נרתע מלשאול כיצד ההצהרות הללו הגיוניות - אם אכן הם נועדו להיות מחייבים מבחינה הלכתית, והם לא רק ביטויים של האידיאל - לאור העובדה שבסופו של דבר ארץ ישראל היא אמצעי להגשמת חייו של יהודי, ולא סוף, ולכן ברגע שהאמצעים הופכים להיות מכשול - ליהודים מסוימים - להשגת הסוף, אין ספק שהם צריכים לנטוש זמנית את האמצעים האלה עבור אמצעים אחרים (אם כי לא אידיאלים או מושלמים) שיהיו יותר טובים להם בשלב הנוכחי. זה לא כך?

יש לי הרגשה שהתלמידים היקרים והנבונים אינם משוחררים לגמרי בהתבוננות בסוגיא בהיותם נוגעים בדבר. (כפי שאפשר גם לטעון כלפיי וכלפי ר' אדיר בהיותנו גרים בא"י).

אולם העובדא שאם שנינו ואולי גם יתר חברי הפורום מקובלים עליכם ככאלה שחותרים לאמיתה של תורה ויגעים תדיר בהתמודדות לקיימה כהלכתה ואפילו מצליחים במידה לא מועטה למרות לאנו מתגוררים בארץ, יש בזה כדי לגרום לכם להבין שבהחלט מקומכם כאן כי "כל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלו-ה".

אין צורך להשתמש יותר מדי בעובדות המצערות והאיומות שארעו את אבותינו בעלותם ארצה בשנות החמישים, כי עיננו רואים ולא זר את התחיה המחודשת גם בקרב עדת תימן -ולא רק- להתקרבות לדתיות ולעבודת ה' (למרות שיש לנו ביקורת לא קלה על חלקים בהבנתם את הדת הצרופה).

תהילה לה' יתברך , יש בארצנו מקומות יישוב לא מועטים שבהם ניתן לקיים אורח חיים יהודי לא פחות מאשר בארצות ניכר.

להלן ציטוטי מקורות:

"לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל" (הל' מלכים פ"ה, ה"יב)

"אמר הקדוש ברוך הוא הלואי היו בני עמי בארץ ישראל אע"פ שמטמאין אותה" (איכה רבתי)

כמו שאמרתי, מצות יישוב ארץ ישראל בימינו היא מצוה עצומה, וה' יהיה בעזר האדם שבא לקיימה בלב שלם.

לגבי קוק (אגב שמת לב שבפרויקט השו"ת הפכו את שם הויה ל"יקוק", ואיני יודע אם התכוונו לכך אך רמזו בזאת לאלילותו של קוק), איני בקי במשנתו, מן המעט שלמדתי הבנתי שהוא הזה הזיות חמורות מאד, והיה רב ממסדי שכיר ככל הרבנים אשר נהנו מהתורה, והתעה את הרבים אחר ההבל.

אולי בעתיד אתפנה לעסוק בשיטתו, כי אכן הדבר חשוב מאד, הוא אף הצדיק את ההגשמה, ולזאת כן אתייחס בהקדם, אם יהיה אלהים עמדי.

מכל מקום, אתה מוזמן בחום ובאהבה לרכז מעט מהזיותיו שמובאות בכתביו, ונכתוב מאמר ביחד בעניין חשוב זה.

דברי ידידנו תלמיד-הרמב"ם נכונים רק במידה ואכן בלתי ניתן לקיים את הדת כאן, אך ב"ה אין זה המצב כלל! וכל מי שרוצה באמת יכול לקיים את הדת כאן בארץ-ישראל, באופן השלם והמעולה ביותר.

ואין לי ספק, כי אם אדם החליט לקיים את המצוה הגדולה והעצומה הזו של יישוב ארץ ישראל, ועוזב את ארצות העמים הטמאות, והוא בא לכאן מתוך תפילה ותחינה לה' שישמור עליו ועל צאצאיו מחילון, לא רק שה' ישמע ויקבל את תפילתו, אלא שיוסיף לו כהנה וכהנה קדושה -- לו ולבני ביתו, כי שכר מצוה -- מצוה, וקל וחומר וכל שכן במצוה הנעלה הזו שהיא ייעודו ותכליתו של עם ישראל.