שלום לרב, שתי שאלות לי אליך בעניין מגילת אסתר. 1. ראיתי בכמה מקומות שאומרים שפורים יחגג לנצח בניגוד לחלק מן המועדים שעתידים להתבטל, ובנוסף ראיתי כי יש אמרה שפורים ניתן לאסתר בנבואה. עכשיו, שני הדברים הללו לא מסתדרים עם מה שלמדתי בהלכות יסודי התורה כאשר רבנו הסביר שאין נביא רשאי לחדש ולשנות את התורה ואפילו תורה שבעל פה ואפילו להגיד שהתגלה לו שהלכה כפלוני ולא כפלוני, או דבר אפילו בפרטי עשיית המצווה. וגם אם נגיד שלא נאמר לה בנבואה אלא זה מועד דרבנן, איך הוא לנצח? האם מותר בכלל לחכמים לתקן תקנות לנצח? 2. לעניין תענית אסתר נשאלתי, מדוע צמים יום אחד והרי אסתר אמרה "צומו עלי שלשת ימים לילה ויום" תודה רבה והמשך יום נעים.
top of page
bottom of page
שלום וברכה,
א) רבנו פוסק בסוף הלכות מגילה פרק ב, וכֹה דבריו:
"כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר -- הרי היא קיימת כחמישה חומשי תורה, וכהלכות של תורה-שבעל-פה שאינן בטילין לעולם. ואף-על-פי שכל זכרון הצרות ייבטל, שנאמר: 'כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיניי' [יש' סה, טז] -- ימי הפורים לא ייבטלו, שנאמר: 'וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם' [אס' ט, כח]".
רבנו מבאר שביטול ספרי הנביאים והכתובים אינו נוגע אלא לדברי הצרות שמובאים בהם, ולמרות שכל דברי הצרות יבטלו, הצרה שהייתה בימי הפורים לעולם לא תישכח מפני שיש בה זיכרון של תשועה גדולה לישראל. וברור שמעמדה של מגילת אסתר לא יהיה כשל התורה שניתנה בסיני, אלא כהלכות של תורה-שבעל-פה שקבעו חכמים לדורות עולם. ואגב, יש כוח לחכמים לגזור גזירות לדורות עולם, ותוקף גזירותיהם מדרבנן.
ב) הצום אינו אלא מנהג טוב שנהגו, ואינו חובה לדעתי מפני שאין לו סמך תלמודי, ראה נא כאן.