דברי הרמב"ן: "זה נ"ל בפירוש השמועה והוא נכון וברור ועונה כהוגן. וגם אני לא ראיתי מי שקדמני בזה אלא שאי אפשר שלא הקדימו בפי' הצרפתים הבקיאים בחדרי הלכה."
1) מורי אדיר, בבקשה אתה יכול להסביר לנו מדוע מוסיא בן נ נח נחמ נחמן מתייחס להצרפתים כאל נביאים ללא רבב שיודעים הכל.
2) מה דבריו מספרים לנו על כל הבנתו את המיזם ההלכתי?
3) מה דבריו מספרים לנו על כל הבנתו את היהדות?
4) במקום אחר כתבת את המילים החשובות הבאות:
"ביחס להשמטתו של אגרות משה את "ברכוני לשלום" מהפיוט "שלום עליכם" – על כגון "חסידות" זו היו אומרים שוחרי היידיש "נוּ נוּ", כי לא רק אמירת "ברכוני לשלום" נוגעת בעבודה-זרה, אלא כל הפיוט הזה שמשבח ומפאר את המלאכים הינו בגדר עבודה-זרה, כי אסור להלל ולשבח ולפאר לשום גורם אלוהי מבלעדי ה' יתעלה (והוכחתי זאת מדברי רבנו במאמרי: "הפיוט 'שלום עליכם' – שלום שלום ואין שלום"). ועדיף שאגרות משה לא היה כותב אגרות, כי בזה שהוא פוסל את אמירת "ברכוני" הוא למעשה מצדיק את אמירת כל שאר הפיוט, מנציח את הבלי העבודה-הזרה, ואף מציג את עצמו כאילו הוא מבין גדול וזהיר מאד בענייני מחשבה... ולא לחינם אומר מָרי שחצי-גרוע גרוע מהגרוע."
בוודאי אנו יכולים לומר שמילים חכמות אלה חלות באותה מידה נמרצת, אם לא יותר, על משה בן נחמן ימ"ש. ישנם מקרים בהם שרלטן זה העמיד פנים שהוא מכבד את הרמב"ם והמדע, אך למעשה הוא היה צבוע לחלוטין. והיה עדיף לאין שיעור אם היה תוקף בגלוי את הרמב"ם מכיוון שכך יכולנו לדעת בבירור את השקפותיו האמיתיות - כלומר המיסטיקה הקבלית שלו ואהבתו המוחלטת לעובדי האלילים הצרפתים. במקום להציג את עצמו בגלוי כאויב של הרמב"ם והמדע, הוא העמיד פנים שהוא לפחות בעל ברית חלקי של הרמב"ם והמדע, כי בדרך זו הוא היה יכול לנסות להשמיד או לדלל/להמיר אותם מבפנים (וזה בדיוק מה שחב"ד עושים במערכת היחסים הערמומית הסוטה שלהם עם הרמב"ם); והאויב מבפנים תמיד מסוכן יותר מהאויב מבחוץ. אכן חצי-גרוע גרוע מהגרוע.
5) אגב, כיניתי את הרמב"ן 'מוסיה' מכיוון שמדובר בשם נשי פופולרי בדת האלילית של חב"ד - מה שהופך אותו לשם המתאים לחלוטין לְהַבֶן נחמן הרשע הזה; וכשאנחנו משלבים 'מוסיה' עם 'נ נח נחמ נחמן' כיננו בצדק את הרמב"ן כפגאני כפול - חב"ד וברסלב.
נראה שכן, בבחינת הלך הזרזיר אצל העורב, ומצא מין את מינו וניעור...