מדוע כיבוד אב ואם אינו אחד מהמצוות בני נח?

די בשבע מצוות בני נוח כדי ליצור חברה בריאה ומתפקדת, אשר אינה אור לגויים.

כדי ליצור חברה בריאה ומתפקדת שהיא גם אור לגויים, ונס לכל האנושות, יש צורך בערכי התורה הנעלים.

העדר מצות כיבוד אם ואם מחבלת בחברה שנועדה להיות אור לגויים, אך אין בה צורך הכרחי בחברה שנועדה לתפקד באופן תקין ותו לא. ואם היה במצוה זו צורך הכרחי -- התורה הייתה מצווה על הגויים לכבד את הוריהם. ודי בכך הוכחה, ואין צורך להתפלסף בדברים שאין לנו ספק בהם מה התורה ציוותה ומה לא.

האיסורים של גניבה ורציחה הם מן המצוות השכליות, שכל אדם בשכלו מבין אותם, כך לגבי הרוב הגדול של האנושות שמפעילה את השכל, ואין להתייחס לחלקים מסוימים ושוליים באנושות שהם יותר גרועים מן הבהמות, ומעלתם מעט למעלה מן הקוף, כדברי רבנו במורה.

לכל כלל יש יוצא מן הכלל ואין ללמוד מן היוצא מן הכלל על הכלל.

וכלל זה נכון לגבי כל דבר בחיים, ומי שאינו מבין אותו יכול להקשות על כל דבר.

1) "האיסורים של רציחה וגניבה ממש לא מובנים מאליהם. לתאוות רציחה וממון בהחלט צריכים אזהרה. בדוק ותמצא כן בחברה הבדואית למשל שכיבוד אב ואם נשמר באדיקות אבל ברצח וגניבה יש הפקרות".

אני אוהב את התשובה הזו.

2) "מה שלא מסתדר לי עם הפרשנות הזאת, זה למה התורה הורתה על כיבוד אב ואם, טם מדובר בדבר כזה פשוט ומובן מאליו, וכי היהודים מבינים פחות מהבדואים דבר כזה פשוט?"

יתכן שמצוות התורה ליהודים לכבוד הורים אינה מתייחסת לחובה הבסיסית - מכיוון שרמת כבוד זו להורים ברורה מאליה ואינה זקוקה לציווי מפורש. אולם המצווה המפורשת ליהודים לכבד את הוריהם מתייחסת לרמה גבוהה יותר ומפורטת יותר של כבוד להורים שרק היהודים מחויבים לקיים.

תודה רבה תלמיד־הרמב"ם על מאמציכם לפתור שאלה זו. ההצעה שלך בהחלט ראויה להתחשב ברצינות.

כתבת: "לא נראה לי שקיימת חברה בלי עיקרון זה ואולי זה מובן מאליו מידי ומיותר לעשות מזה מצווה. זה כמו לעשות מצוה שהאמא תניק את הבן שלה. זה ברור ומיותר."

שאלתי אליך היא: מדוע אם כן יש צורך לאסור במפורש רציחה וגניבה לב"נ? האם אלה אינם מובנים מעצמם עוד יותר?

נראה לי שמטרתה הראשונה של מצות כיבוד הורים היא ערכים כמו: יראת ה' ואהבתו וכבודו של בורא-עולם, וכן הכרת הטוב לזולתו, ואין חובה על הגויים להתנהג במידות הללו.

ודי בשבע מצוות בני נוח כדי ליצור חברה בריאה ומתפקדת היטב.