לאחרונה פגשתי בלדי דרדעי כאן בחו"ל, ובמהלך השיחה שלנו הוא אמר לי שכשהוא מתפלל ולומד תורה הוא לא יכול לבטא עברית באופן הבלדי המקורי, והוא יכול רק לבטא עברית עם ההגייה הישראלית הרגילה. שאלתי אותם מדוע זה כך, והוא אמר שהוריו שלחו אותו לבית ספר ציוני-דתי. ואז שאלתי אותו ''מדוע אין לבלדים בתי ספר משלהם? אחרי הכל, לכל חסידות מיקי מאוס בישראל יש מוסדות משלהם מהגן ועד הישיבה ומעבר לה, אז למה הבלדים (הדרדעים) אינם זהים? האם הם לא רוצים להעביר את ערכיהם הייחודיים לילדיהם בצורה הטהורה ביותר? האם הם פחות מעוניינים להעביר לילדיהם את זהותם וסגנון החיים העתיק שלהם מאשר החסידים?" בשלב זה הוא אמר לי שהוא לא יודע את הסיבה שהבלדים לא בונים מוסדות חינוך משל עצמם, ושהוא באמת מקונן על המצב העגום הזה
אז בתמימות מוחלטת, ובלי שום כוונה רעה, אני שואל את השאלה הזו לכולכם: מתוך הנחה שהנחת היסוד שלי נכונה, מדוע אכן הבלדים לא בונים מוסדות חינוך משלהם שם הם יכולים ללמד את ילדיהם את הערכים והמסורות ואת אורח החיים שלהם?
זה שיש וויכוחים זה טבעי בכל עדה, ואין בית כנסת אשכנזי או ספרדי שאין בו וויכוחים מרים ביותר.
ברם, הסיבה המרכזית שיש בתי כנסת רבים ליהודי תימן איננה וויכוחים, אלא מפני שרבים מיהודי תימן מעורבים באופן אקטיבי בתפילה ובקריאת התורה (רובם הגדול יודעים לקרוא ולהתפלל בעצמם), ולכן כדי שהבן שלך יוכל לקום לתורה מדי שבת שנייה או שלישית, אתה צריך להתפלל בבית כנסת קטן, אחרת הוא יקום פעם בחצי שנה, וכך תיגרע יכולת לימודו ורכישת הביטחון העצמי שלו בקהל.
אמנם, בתוך בתי הכנסת היו פעמים רבות וויכוחים, גם בתימן וגם בארץ, ובשני המקומות הוויכוחים נבעו בדרך כלל מכיוון שבית הכנסת היה מקום המפלט, כלומר בית הכנסת היה המקום היחיד, גם בתימן וגם בארץ, שבו היהודי התימני הרגיש שהוא "בעל בית", כי בחוץ, גם בתימן וגם בארץ, היהודי התימני מרגיש כזר, כבן חסות, כנספח לאשכנזים ולספרדים, אשר כל הזמן צריך להוכיח את עצמו ולעבוד קשה אלף מונים מן האשכנזי כדי לקבל תנאים אשר יתקרבו לתנאי העבודה של האשכנזי.
תחושת הזרות הזו בארצך שלך, תחושת היוצא דופן, תחושת "בן החסות" הזו, יצרה בתימן, ועדיין יוצרת גם בימינו בקרב התימנים את התחושה שהמקום היחיד שבו הם יכולים לשאת את ראשם ולהרגיש חופשי הוא בית הכנסת, ולכן היה מאד קשה לתימנים להיכנע ולקבל מרות זה מזה, כי כאמור, במשך כל חייהם בחוץ הם צריכים להיכנע ולקבל מרות מזולתם, ובבית הכנסת הם פשוט "התפרקו" כי הם לא היו מסוגלים לסבול את עול זולתם גם במקום היחיד שבו הם מרגישים "בעלי בית".
אמנם, נראה כי במשך השנים האחרונות תחושת "בן החסות" אשר יוצרת גם רגשי נחיתות, קהתה לא מעט, ועמה גם ירדו מאד הוויכוחים והמחלוקות, אך עדיין היא קיימת לעניות דעתי.
כדי לבטא היטב את כוונתי אני אשלח לך תמונה במייל, אשר עליה אתה יכול לומר: תמונה אחת שווה אלף מלים והיא כבר תסביר לך יותר טוב מכל מה שאמרתי לך כאן. איני יכול לפרסם אותה כאן כי יש לה זכויות יוצרים.
יש לכך סיבות רבות, אך דומני שהסיבה המרכזית היא שיהודי תימן עדיין אינם מסוגלים להתארגן בכוחות עצמם, ומעדיפים להיות נספחים וכפופים ליהדות אשכנז. אם הם היו מבינים את ערך תרבותם ומורשתם הם היו חותרים לעצמאות בכל התחומים, לא רק בתחום מוסדות החינוך.
סיבות נוספות:
כאמור, העדר תקציבים ומשאבים, רובם המכריע של תקציבי המדינה נשלטים ומחולקים על-ידי אשכנזים אשר רק שומעים את המילה "בלדים" או אפילו סתם "תימנים", ומיד הם ימצאו את הסיבות מדוע לא להעביר להם תקציבים (והסיבה האמתית כי זה גורע מה"עוגה" שלהם).
מיעוט של בעלי ממון בקרב העדה התימנית, ועוד יותר מעטים מהם מתעניינים במורשת יהודי תימן ובדרך האמת, כי ככל שהאדם עשיר יותר בדרך כלל הוא גם רחוק יותר מדת משה.
מיעוט של אנשים בעדה, כאשר יש מיעוט של אנשים בעדה ביחס לעדות אחרות, כדי שההתארגנות תצליח יש צורך שכל האנשים כולם, בשל מיעוטם, יהיו בלב אחד וברוח אחת, ובמלה אחת מאוחדים לחלוטין, אך המצב כיום הוא שהעדה התימנית מפולגת, איני יודע אם היא מפולגת במיוחד או ככל שאר העדות, אבל כאשר עדה קטנה מפולגת זה נראה כלפי חוץ כאילו היא מסוכסכת ומפולגת במיוחד.
כמו כן, יש לאשכנזים השולטים בכיפת העוגה והתקציבים אינטרס מובהק שיהודי תימן יהיו מסוכסכים ולא מאוחדים, כדי שיהיה להם קל להמשיך ולשלוט בנו, ולהמשיך ולנשל אותנו מהתקציבים שהיו מגיעים לנו כעדה ייחודית -- ולכן הם דואגים שאנחנו נמשיך להיות מפולגים, ומעודדים מנהיגים בעדה לתקוף את חבריהם וליצור סכסוכים ומחנות בקרב העדה (ראה לדוגמה את "הרב" יצחק רצאבי אשר כורע ומשתחווה ל"גדויילים" ובזמנו היה כפוף לגודל שטיינמן, ואין לי ספק שהוא קיבל מסרים של שביעות רצון ועידוד כאשר הוא פילג את העדה ויצר מחנות מחנות).
יש בעיה נוספת, והיא הפקת טובות הנאה מדברי תורה, אם יקום מוסד שיהיה מותאם לדרך האמת או ליהודי תימן שהולכים בדרך האמת, יהיה צורך למצוא פתרון כיצד ללמד תורה מבלי ליטול שכר. פתרון אפשרי, שהמורים שמלמדים תורה שבעל-פה ילמדו גם תנ"ך ומדעים וכיו"ב ויקבלו שכר על לימוד התנ"ך והמדעים, והשיעורים שבהם הם מלמדים תורה שבעל-פה יהיו בחינם -- אך לשם כך יש צורך באנשי חינוך שהם גם אנשי אמת שיסכימו ללמד תורה בחינם, ואיני יודע אם יש רבים כאלה.
כמו כן, כל ה"בלדים" אשר ניסו עד היום להקים מוסדות כאלה נכשלו מסיבה מרכזית אחת: הם חיפשו את הרווחים הכלכליים ואת טובות ההנאה האישיות שיש בדבר. וכאשר עדה שייעודה ללכת בדרך האמת חוטאת לייעודה ומנסה לחקות את דרכי האשכנזים במקום להיבדל מהם, כישלונה צפוי וגלוי מראש, כי במגרש התאוות והפקת הרווחים מדת משה, יהודי תימן לעולם יפסידו לאשכנזים המתוחכמים.
הדרך היחידה שאני מסוגל לראות שבה ישתנה המצב הזה הוא שתהיה מפלגה של יהודי תימן בכנסת אשר תדאג להעברת תקציבים מסודרת להקמת מוסדות לימוד שורשיים מקוריים ואמתיים ומותאמים לדרך האמת. אך מה שקורה כעת הוא שרובם המכריע של כספי משלמי המסים שמוקצים לחינוך מגיעים ל"גזע הלבן", והמציאות הזו הינה עוד מקום המדינה.
דרך נוספת שיקומו מוסדות אשר מותאמים לדרך האמת היא, שאנשים רבים, אשכנזים ספרדים ותימנים, יכירו בערכה של דרך האמת ויחתרו להקים מוסדות אשר יניחו את התשתית להקמת ממלכת כהנים וגוי קדוש. והאפשרות השנייה נראית לי קרובה יותר.