בספרו של יחזקאל שרגא ליכטנשטיין "מטומאה לקדושה" מובא כי הרמב"ם בהגיעו לארץ ישראל הגיע למערת המכפלה ושם "השתטח" על קברי האבות נשא תפילה. מעשה זה אינו עולה בקנה אחד עם ביאורו של מורי בדעת הרמב"ם "קרית שמע ותפילה במקום טומאה" על אף שמתיאור הדברים, האופן ונוסח התפילה המובא שם לא ניכרת ה"השתטחות" כפי שאנו עדים לה במקומות "קדושים" . והשאלה , האם מערת המכפלה מוחרגת מטומאת יתר הקברים?
עוד מובא כי נכדו הרב דוד הנגיד "השתטח" על קברם של הלל ושמאי והתפלל כי מלשינים אשר העלילו עליו במצרים יבולע להם ושם מתואר כי תפילתו התקבלה ומתו לא פחות מ- 500 איש מבקשי רעתו במצרים. האם נכדו של הרמב"ם אכן נטש את דרכו של סבו?
פרסמתי עתה מאמר בעניין זה, ראו כאן.