בספרו של יחזקאל שרגא ליכטנשטיין "מטומאה לקדושה" מובא כי הרמב"ם בהגיעו לארץ ישראל הגיע למערת המכפלה ושם "השתטח" על קברי האבות נשא תפילה. מעשה זה אינו עולה בקנה אחד עם ביאורו של מורי בדעת הרמב"ם "קרית שמע ותפילה במקום טומאה" על אף שמתיאור הדברים, האופן ונוסח התפילה המובא שם לא ניכרת ה"השתטחות" כפי שאנו עדים לה במקומות "קדושים" . והשאלה , האם מערת המכפלה מוחרגת מטומאת יתר הקברים?
עוד מובא כי נכדו הרב דוד הנגיד "השתטח" על קברם של הלל ושמאי והתפלל כי מלשינים אשר העלילו עליו במצרים יבולע להם ושם מתואר כי תפילתו התקבלה ומתו לא פחות מ- 500 איש מבקשי רעתו במצרים. האם נכדו של הרמב"ם אכן נטש את דרכו של סבו?
פרסמתי עתה מאמר בעניין זה, ראו כאן.
שלום עליכם
וראיתי במקרה שאלת השואל(מפורום אחר). ואשוב להשיב כאן בהרחבה של נושא זה ושל השואל ושל רבני אשכנז וחוקריהם. והם נוקטים בשיטת הסילוף,השיבוש,והכי חזק הסתרת מידע! ועד אז דע/ו דעת מורי אדיר בנושא היא לדעתי האישית היא האמת הנכונה.
המשך יום טוב.
אדייק, לעניות דעתי הסיבה המרכזית שההמון פונה למאגיה ולהזיות נעוצה בהתעייתם אחר ההבל על-ידי אנשי דת נוכלים. לעומת זאת, הסיבה המשנית שההמון פונה למאגיה נעוצה לדעתי בנטייתם הטבעית אחר ההזיות והדמיונות.
ואסביר מדוע לדעתי אנשי הדת הנוכלים הם הסיבה המרכזית ולא המשנית:
אנשי דת נוכלים משפיעים על ההמון לפנות למאגיה ולהזיות בשתי דרכים: 1) בדרך ישירה -- בהחדרה ישירה של השקפות מאגיות אליליות; 2) בדרך עקיפה -- בהנצחת הבערות והסכלות והריחוק מן המדעים. והעדר החכמה מדרדר את ההמון לנטות אחר ההזיות והדמיונות.
לפיכך, אנשי הדת הנוכלים הם הסיבה המרכזית, מכיוון שלא רק שהם מחדירים באופן ישיר הזיות ודמיונות, הם גם מטפחים ומנציחים את הסכלות אשר גורמת לבני האדם לפתח נטייה טבעית להזיות ולדמיונות.
מעין הפתגם הידוע: "ראשי עמא מיתַּקן -- כולי עמא מיתקן".
מורי אדיר, בבקשה הסבר כיצד שתי ההצהרות הבאות שלך אינן סותרות:
1) "הסיבה המרכזית בימינו שעם ישראל נמשך אחר המיסטיקה היא לא בגלל שהיא קלה ומושכת, אלא בגלל שראשי העם ומנהיגיו מחנכים אותם בדרך זו כדי שהם יוכלו לשלוט בהמונים ולהפיק מהם טובות הנאה לרוב. ההליכה בדרך המיסטיקה והמאגיה היא למעשה הליכה בדרך השקר, העבירות והתועבות, האם ניתן לומר על דרך זו שהיא קלה?! והלא עבותות העוונות והחטאים מלפפים את האדם ומדרדרים אותו לעברי פי פחת עד לאבדנו המוחלט, מן העולם הזה ומן העולם הבא.
ולכן, אין לי ספק, כי ההמונים סובלים מאד מהליכה בדרך המאגיה והמיסטיקה ונכשלים ונחבלים על כל צעד ושעל, הם אינם מאושרים וסובלים מאד מהשקפותיהם הרעות. סכלותם ובערותם שמונצחת על ידי מנהיגים דתיים תאבי בצע, גורמת לעם לחולשת דעת כללית, וחוסר יכולת להתמודד עם קשיי החיים וניסיונותיהם, וכאשר הם מרגישים שהם עומדים להתרסק ולהתפרק הם פונים לאותם אלה אשר הנציחו בקרבם את הבערות בבקשה לפתרון או לנס.
הדרך הקלה ביותר הבריאה ביותר והמאושרת ביותר לאדם היהודי היא דרך התורה היא דרך האמת, ואף שלעתים יש קושי לסגל מידות טובות או השקפות נכונות, התועלת והאושר העצומים שצומחים לאדם ההולך בדרך האמת, בסופו של דבר מביאים לכך שעצם ההליכה בדרך זו היא הקלה ביותר, כי האדם הולך בה מאהבה ומתוך הבנה ודעת. וה' אף העיד בנו כי הדרך שהוא דורש ומבקש מאיתנו היא הדרך הקלה ביותר מכל הדרכים, כי יש דרכים קצרות שהם ארוכות וארוכות שהם קצרות, וזו היא דרך התורה שרק לכאורה נראית ארוכה, אך היא דרך קצרה לחיים מאושרים בריאים ותקינים, והנה דברי ה' אלינו על ידי מיכה הנביא (ו, ג): עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי."
2) "נחזור לענייננו, כאמור, התשובה הזו מזויפת, ומטרתה להצדיק את פולחן הקברים והמתים אשר מאז ומעולם שגו אחריו יהודי הגלות כמעט בכל המקומות, כי הפנייה למאגיה ולפתרונות הקלים נוחה מאד לאדם מפני שהיא משחררת אותו מעריכת חשבון נפש ושיבה אמיתית אל ה' יתעלה, ובמקום זאת הוא פונה לכמה "מקורבים" הקרובים ל"צלחת" והם עושים את העבודה בשבילו, והאדם מרגיש לאחר כל זאת שהוא יכול להמשיך במנהגיו ובמעלליו, ובמיוחד אם הוא גם תרם כספים לאותם הרמאים הנוכלים המקובלים אשר מתפעלים את אותם הקברים, אז הוא ממש מרגיש שהם כבר "חייבים" לו, והוא אף עלול להוסיף חטא על פשע."
אכן נראה בסבירות גבוהה כי התשובה מזויפת או ערוכה באופן קשה ומגמתי שהרי רבנו פוסק שאסור להתפלל בארבע אמות של קבר מפני שהוא מקום טומאה, וכן כל מתחם בית הקברות הינו מקום טומאה לדעת רבנו, אף שאין קבר בארבע האמות הסמוכות לאדם ששוהה בו.
ויתרה מזאת, רבנו קידש מלחמה כנגד העבודה-הזרה על כל מיניה וסוגיה, ואחד הביטויים המרכזיים של העבודה-הזרה בימי קדם היה פנייה למתים (ודורש אל המתים, וזו עבודה זרה שהתקשרה לעבודה זרה נפוצה אחרת והיא עבודת השדים, וכתבתי על כך במאמריי על השדים), ולכן לא יעלה על הדעת שרבנו יעשה פעולה כזאת ואף ינציח אותה באיגרת, תוך שהוא מבין היטב לא רק את גודל העוון אלא חמור מכך את עוצמת התקלה שתצא מכך לדורות, וכפי שאנחנו רואים בימינו אנשים תועים ומתעים אשר נסמכים על דברי רבנו המזויפים הללו כדי להצדיק את הפנייה למאגיה ולמתים.
ולא רק שמדובר בעבודה זרה חמורה, מדובר גם במינות! כי כל פנייה לגורם זולת ה' יתעלה חוטא במינות, שהיא חמורה מסתם עבודה-זרה, וראה מאמרי: "פנייה למליצי יושר -- פולחן דתי או סטייה מחשבתית?".
התשובה הזו מזויפת, ומטרתה להצדיק את פולחן הקברים והמתים אשר מאז ומעולם שגו אחריו יהודי הגלות כמעט בכל המקומות, כי הפנייה למאגיה ולפתרונות הקלים נוחה מאד לאדם מפני שהיא משחררת אותו מעריכת חשבון נפש ושיבה אמיתית אל ה' יתעלה, ובמקום זאת הוא פונה לכמה "מקורבים" הקרובים ל"צלחת" והם עושים את העבודה בשבילו, והאדם מרגיש לאחר כל זאת שהוא יכול להמשיך במנהגיו ובמעלליו, ובמיוחד אם הוא גם תרם כספים לאותם הרמאים הנוכלים המקובלים אשר מתפעלים את אותם הקברים, אז הוא ממש מרגיש שהם כבר "חייבים" לו, והוא אף עלול להוסיף חטא על פשע.
נקודה חשובה שראוי להוסיף נוגעת לעולם מחקר היהדות האשכנזי. לצערי הרב רוב חוקרי היהדות האשכנזים למיניהם מטרתם ברורה: לרומם את מורשת אבותם תוך שהם מציגים את מרכולתם העלובה כ"גאונות" אף-על-פי שלפי האמת כמעט כל השקפותיהם ומנהגיהם יסודם בהזיות מאגיות או בסתם סכלות חמורה. ויש אף חוקרים נבלים ארורים אשר פנו לחקר כתבי רבנו הרמב"ם וכל מטרתם היא לגמד ולמזער את הנזק העצום שרבנו גרם וגורם להם, ולהראות שהוא רחוק משלמות, ומלא וגדוש בטעויות ואפילו בסכלות לפי דמיונם, ובדיוק מאותם הסיבות שרבנו מונה לתלמידו ר' יוסף בתחילת איגרתו אליו, עיין שם.
והייתי מוסיף סיבה נוספת על אותן הסיבות, עולם המחקר האקדמי האשכנזי מבוסס ברובו על עליונות הגזע הלבן, האשכנזים מתאמצים מאד לשמור על מוקדי הכוח באקדמיה בידיהם, כדי לעצב כרצונם את עולם המחשבה ההגות והחכמה היהודי. ואם חלילה הם לא יסלפו את הרמב"ם הרי שערוותם תתגלה במלא כיעורה (וכמו שאני עושה באתר ומוכיח שמורשתם המטופשת והאלילית נובעת למעשה מבורותיהם הנשברים של המינים), ואז לא תישאר להם הצדקה לשלוט ביד רמה במגדל השן, גדוש התקציבים היוקרה הכבוד והגאווה, תוך רמיסת עדות המזרח וסילוקם באופנים מתוחכמים ביותר ממוקדי הכוח וממשרות מרצים בכירים (מספר המרצים הבכירים באקדמיה לפי עיתון "הארץ" לפני כמה שנים עומד על תשעה אחוז בלבד! וברור שהם צריכים בכל זאת עלה תאנה, אך הם בוחרים בזכוכית מגדלת את אותם חוקרים מזרחיים שיהיו בעלי אופי כנוע ואף רוויים בחניפות ובהערצה לאדוניהם האשכנזים באקדמיה).
ועל צביעותם של חוקרי היהדות באקדמיה ובמיוחד חוקרי הרמב"ם, אתה מוזמן לעיין במאמרי: "תשובה בעניין אנשי מגדל השן".
אמנם, יש מעטים מהחוקרים האשכנזים אשר מנסים קצת לגעת בדרך האמת, אך גם אלה אינם מסוגלים ללכת את כל הדרך להר סיני, ותמצא גם בדברי אלה לעתים לא רחוקות סטיות מדרך האמת אשר נועדו להצדיק ולרומם ולפאר את מורשת אבותיהם המיוסדת על השקפות המינים, שהרי סוף-סוף וכמו שהוכחתי במאמרי לעיל, כל מעמדם, יוקרתם, משכורותיהם, תקציביהם, ושלל טובות ההנאה העצומות שהם נהנים מהם, כולם למעשה בנויים על עליונותם הרוחנית, ואפילו החוקרים הפחות מאוסים ביניהם אינם יכולים להתעלם מכך.
אתה גם מוזמן לעיין בדוגמה אחת לעיוות כזה במאמרי: "אמונות אליליות בקרב ראשוני אשכנז חלק ב", שם בפרק ג הראיתי כי אפילו פרופ' בלאו אשר די רחוק מרשעותם של חוקרי הרמב"ם שהכרתי באקדמיה, אפילו הוא מסלף את האמת המרה על אבותיו ואבות אבותיו.
ולכן אני לא הייתי ממליץ לך על שום ספר מעולם המחקר האשכנזי, אלא-אם-כן אתה כבר מכיר היטב את רשעם ושיטותיהם ושאיפותיהם ומגמותיהם ומסוגל ללכת בדרכו של ר' מאיר "תוכו אכל קליפתו זרק".
אתה גם מוזמן לראות דוגמה קיצונית לרשעות של חוקר רמב"ם במאמרי על הכופר לייבוביץ': "ביקורת אשכנזית קטלנית כנגד אור הרמב"ם"