עליות לתורה בשבת?

תלמיד משה, בתגובה שציינת אנו דנים בגבייה שמחייבים בה כל אדם שמתפלל בבית הכנסת, ובמקרים רבים ואולי אף בכולם מדובר בגבייה מוגזמת מאד שנועדה לממן גם את הרב, החזן, הדרשן, מוסרי השיעורים, הגבאי, ואולי נושאי תפקידים נוספים.

לעומת זאת, כאשר אדם קונה עלייה בבית-כנסת של יהודי תימן, הוא קונה פעם בחודש או פעם בשבועיים בסכום של נניח 30-40 ש"ח, הוא לא חייב לעשות כן, אלא הוא עושה כן מרצונו, ומתוך הבנה וידיעה שסכום כזה לא יקשה על פרנסתו וכלכול מזונו.

ואל תשכח שיש לבית כנסת הוצאות של חשמל, מים, ניקיון, תיקונים ותחזוקה שוטפת. כך שיש צורך בתרומות בסכום מינימלי כלשהו שיאפשר ניהול תקין של בית הכנסת. ואגב, גם בתגובה שאליה הפנית כתבתי: "אם אכן בית הכנסת זקוק לכספים הללו מותר לו לגבות אותם".

כמו כן, מדובר בסכום קטן שלא נועד לממן את הרב או החזן או מוסרי השיעורים או הגבאי, וכיו"ב, כי בבתי הכנסת של יהודי תימן הכל נעשה בחינם. ואף אם יש חריגות ומעבירים כסף שיש בו חילול ה' הוא אינו נעשה מכספי ציבור שהתקבלו ממכירת עליות לתורה, אלא מתקציבים של המועצה הדתית הפרו-נוצרית.

אגב, בבית הכנסת שהתפללתי בו עשרות שנים ברמת אביב לדוגמה, בכל השבת התקבלו הכנסות מעליות וכיו"ב בסכום של לא יותר ממאה וחמישים ש"ח.

עלינו להבין כי תרומה לבית הכנסת או למטרות נעלות אחרות אינה דבר שיש בו גנאי, והעובדה שצאצאי המינים הפכו את הדת לקורדום חוצבים וטימאו את מצות התרומה לבית ה' או לבית מקדש מעט, אינה אוסרת ואינה הופכת את עצם התרומה למטרות נעלות לדבר פסול וטמא. מה שפסול הוא הפיכת תורת חיים לקורדום חוצבים, כך שלא כל גבייה היא שלילית, אף שבימינו כל העולם הדתי הסתאב מאד בכל מה שנוגע לתחומי התרומות, והפכו מצוה גדולה לעבירה שיש בה חילול ה'.