שלום רב לחברי האתר הנכבדים.
מה דעת רבנו לנוהג של קניית עליות לתורה בשבת? האם דבר פסול מיסודו או שיש לעניין התר משום תמיכה בקהילה ובתי הכנסיות? והאם שונה העניין בבתי כנסיות של היום שידוע שהם לא בדיוק הולכים לפי תורת משה?
אני אשמח אם תבהרו עניין זה בפירוט שאוכל להבין את הסוגיה לעומקה ורוחבה.
תודה רבה מראש לעונים.
תלמיד משה, בתגובה שציינת אנו דנים בגבייה שמחייבים בה כל אדם שמתפלל בבית הכנסת, ובמקרים רבים ואולי אף בכולם מדובר בגבייה מוגזמת מאד שנועדה לממן גם את הרב, החזן, הדרשן, מוסרי השיעורים, הגבאי, ואולי נושאי תפקידים נוספים.
לעומת זאת, כאשר אדם קונה עלייה בבית-כנסת של יהודי תימן, הוא קונה פעם בחודש או פעם בשבועיים בסכום של נניח 30-40 ש"ח, הוא לא חייב לעשות כן, אלא הוא עושה כן מרצונו, ומתוך הבנה וידיעה שסכום כזה לא יקשה על פרנסתו וכלכול מזונו.
ואל תשכח שיש לבית כנסת הוצאות של חשמל, מים, ניקיון, תיקונים ותחזוקה שוטפת. כך שיש צורך בתרומות בסכום מינימלי כלשהו שיאפשר ניהול תקין של בית הכנסת. ואגב, גם בתגובה שאליה הפנית כתבתי: "אם אכן בית הכנסת זקוק לכספים הללו מותר לו לגבות אותם".
כמו כן, מדובר בסכום קטן שלא נועד לממן את הרב או החזן או מוסרי השיעורים או הגבאי, וכיו"ב, כי בבתי הכנסת של יהודי תימן הכל נעשה בחינם. ואף אם יש חריגות ומעבירים כסף שיש בו חילול ה' הוא אינו נעשה מכספי ציבור שהתקבלו ממכירת עליות לתורה, אלא מתקציבים של המועצה הדתית הפרו-נוצרית.
אגב, בבית הכנסת שהתפללתי בו עשרות שנים ברמת אביב לדוגמה, בכל השבת התקבלו הכנסות מעליות וכיו"ב בסכום של לא יותר ממאה וחמישים ש"ח.
עלינו להבין כי תרומה לבית הכנסת או למטרות נעלות אחרות אינה דבר שיש בו גנאי, והעובדה שצאצאי המינים הפכו את הדת לקורדום חוצבים וטימאו את מצות התרומה לבית ה' או לבית מקדש מעט, אינה אוסרת ואינה הופכת את עצם התרומה למטרות נעלות לדבר פסול וטמא. מה שפסול הוא הפיכת תורת חיים לקורדום חוצבים, כך שלא כל גבייה היא שלילית, אף שבימינו כל העולם הדתי הסתאב מאד בכל מה שנוגע לתחומי התרומות, והפכו מצוה גדולה לעבירה שיש בה חילול ה'.
יהודי תימן נהגו למכור עליות לתורה.
ואף שניתן לטעון כנגדי שהנני משוחד, נראה לי שהדבר מותר מפני שאין איסור להתחייב בשבת לדבר לדבר מצוה, כמו שאין איסור לדבר בשבת בעניין של מצוה, כגון לדבר ולהתייעץ בעניין קיום מצוה במשך השבוע שיש בה עשיית מלאכה.
כמו כן, האם מצאנו שאסור לנדור בשבת להביא קרבן או ממון לבית המקדש?
למיטב ידיעתי לא אסור לעשות כן, ולפיכך גם למכור עליות לתורה מותר.
בארגנטינה, ביום הכיפורים, העליות נמכרות לפעמים בעשרות אלפי דולרים, יהודים שוברי שבת בפרהסייה, אוכלי נבלות ובועלי נידה מיליונרים, זוכים בכל העליות והרב הכי מבסוט.
אך עלי להודות, שלא ראיתי שקונים עליות בשבתות, מנהג זה אינו ידוע אצלנו.
הרמב"ם קבע מפורשות שתלמיד חכמים עולה ראשון, וכך הלאה, ואם איני טועה, הוא אף לא התנגד למנהג של עליות השבת לפי כהן לוי ישראל, אבל על קניית עליות...
גונבים מן הפתאים עד אלפי שקלים בשקר שיראו ישועה בכך, וגם, מוסיפים ומשבשים מחשבתם לגבי דרכי הנהגותיו, בדומה למנהג לקרוא תהילים לכפרת עוונות.