משנה סנהדרין י' א:
כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם, וְאֶפִּיקוֹרֶס. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אַף הַקּוֹרֵא בַסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים.
ברטנורא:
"כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא: אֲפִלּוּ אֵלּוּ שֶׁנִּתְחַיְּבוּ מִיתָה בְּבֵית דִּין מִפְּנֵי רִשְׁעָתָן, יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְעוֹלָם הַבָּא הָאָמוּר כָּאן הוּא הָעוֹלָם הַבָּא אַחַר תְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁעֲתִידִים לִחְיוֹת וְלַעֲמֹד בְּגוּפָם וּבְנַפְשָׁם חַיִּים נִצְחִיִּים, כַּחַמָּה וְכַלְּבָנָה וְכַכּוֹכָבִים, כִּדְמַיְתֵי בַגְּמָרָא בְּהַאי פִּרְקָא, מֵתִים שֶׁעֲתִידִים לִחְיוֹת אֵין חוֹזְרִין לַעֲפָרָן. וְהָעוֹלָם הַבָּא אֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גוּף וּגְוִיָּה, אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִין וְעַטְרוֹתֵיהֶן בְּרָאשֵׁיהֶן וְנֶהֱנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. וּמִפְּנֵי שֶׁאֵין כָּל יִשְׂרָאֵל שָׁוִין בּוֹ, אֶלָּא הַגָּדוֹל לְפִי גָּדְלוֹ וְהַקָּטָן לִפְנֵי קָטְנוֹ, מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק;
הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה: בַּגְּמָרָא קָאָמַר, וְכָל כָּךְ לָמָּה, תָּנָא, הוּא כָפַר בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, לְפִיכָךְ לֹא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. וּמִכָּאן אֲנִי מוֹכִיחַ שֶׁעוֹלָם הַבָּא הָאָמוּר בְּמִשְׁנָה זוֹ אֵינוֹ הָעוֹלָם שֶׁהַנְּשָׁמוֹת מֻנָּחוֹת בּוֹ בַּזְּמַן הַזֶּה, אֶלָּא הָעוֹלָם שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים כְּדִפְרֵשִׁית;
אֶפִּיקוֹרֶס: שֶׁמְּבַזֶּה תַלְמִידֵי חֲכָמִים. וְכָל שֶׁכֵּן הַמְבַזֶּה הַתּוֹרָה עַצְמָהּ;
בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים: סִפְרֵי מִינִים, כְּגוֹן סִפְרֵי אַרִיסְט״וֹ הַיְוָנִי וַחֲבֵרָיו. וּבִכְלַל זֶה הַקּוֹרֵא בְסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל מַלְכֵי נָכְרִים וּבְשִׁירִים שֶׁל עֲגָבִים וְדִבְרֵי חֵשֶׁק שֶׁאֵין בָּהֶם חָכְמָה וְלֹא תוֹעֶלֶת אֶלָּא אִבּוּד זְמַן בִּלְבָד."
בהערותיו לדברים אלה של ברטנורא, טוען ה"תוספות יום טוב":
"בספרים החיצונים: פירש הר״ב ספרי מינים כגון ספרי אריסט״ו היוני, ובמשנה כ״ב פ״ה דאבות התיר בבית הכסא ובמרחץ."
אגב, אם אריסטו היה יהודי הוא היה בגדר מין, כי הוא כפר בתורה-שבעל-פה.
האם אתה יכול בבקשה להסביר לנו מהי "השגת הקדמות"?
"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" (חידוש העולם).
ואני מסכים עמך בהחלט שיש להשכיל.
והשיב שם מורי אדיר " אריסטו לא יכול להיות בגדר מין, כי מין הוא רק אדם מישראל אשר תועה בתפישת האלהות"
אבל...הוא גאון הגאונים בפילוסופיה ! וזאת משום שהגיע להשגת הקדמות! למרות שהוכיח הרמב"ם את הסטירה יש מאין מתוך הקדמות!!!... אבל הוא אריסטו (גאון) חזק! ולא ידוע לי על אחד מהם "האלוהיים" שחשב על כך. ויש להשכיל ולהשיב שם.
פורים שמח לכולם
שבוע טוב ומבורך
האם אריסטו הכיר את תורת משה? האם אריסטו שמע בכלל על עם ישראל ועל תורתו ואלוהיו?
לעניות דעתי השאלה שצריכה להישאל היא:
האם אריסטו מחויב להאמין שהקב"ה משגיח באופן יזום?
ואם הוא לא מחויב להאמין בזה, הוא גם לא מחויב שלא לסבור אחרת.
וכמו שאריסטו לא מחויב להאמין ביסוד תחיית המתים, לדוגמה.
חזק וברוך מארי אדיר, אף אל פי כן האם אריסטו לא ניסה לשכנע את הציבור בשלל דעותיו כולל זה שאין לאלוהות התערבות בעולם הזה ,(אע"פ שנראה על פי הרמב"ם בשמונה פרקים פרק ח' שהוא כן הסכים למחצה עם אריסטו כאן).
ואם כן האם אריסטו לא בגדר מסית לכפירה בחלק מיג' יסודותיו (עקרונות) של רבנו?
אריסטו לא יכול להיות בגדר מין, כי מין הוא רק אדם מישראל אשר תועה בתפישת האלהות. ורש"י היה הראשון אשר נקט בהתעיה הזו, כאילו כל המינים שדיברו עליהם חכמים והתפללו להשמדתם שלוש פעמים ביום, מדובר בגויים, ולא בישראלים אשר השחיתו את עולם המחשבה היהודי, וכל זה כדי לנקות את עצמם מחשד מינות וכפירה, וכדי להצדיק את השחתת עולם המחשבה היהודי.
וממשיכי דרכו של רש"י-שר"י המשיכו בהתעייתו, וסילפו את ברכת המינים שקבעו חז"ל כנגד המינים מישראל וכן זייפו את כל המקומות שנזכרו בהם המינים בספר משנה תורה, ומחקו אותם וכתבו במקומם אפיקורוסים, וכיוצא בזה.
ונראה לי שאיתמר צודק, ואין לברטנורא חלק לעולם-הבא, מפני שכוונתו הייתה להכרית את לימוד הפילוסופיה בכללותו, ובזה לבטל את יסודות הדת המחשבתיים, כאילו לימוד מחשבת ישראל היא בגדר כפירה, וכאילו עם ישראל אינו מצֻווה להיות עם חכם ונבון אשר יודע את בוראו ומייחדו ומרחיק מקרבו את המינות והאלילות.
ומי שאומר דברים כהבליו של ברטנורא חזקה עליו שהוא מין ועובד אלילים.
לגבי אריסטו, הוא צדק בדברים לא מעטים שקשורים לידיעת ה' וייחודו, ובעניינים לא מעטים של השקפות. רבנו הסכים עם חלק מדבריו וחלק מהם שלל.
אמנם, אריסטו לא הודה באמיתת תורה מן השמים, אך הוא ממילא היה גוי, ולא היה מחויב להודות בתורה, אלא-אם-כן הוא היה מבקש לגור בארץ-ישראל כגר תושב. למיטב הבנתי בני נח אינם מצווים להודות בתורה, כלומר, אין בשבע המצוות שהם מחויבים בהן מצוה להודות באמיתת תורה מן השמים, דהיינו באמיתת השקפת הנסים אשר מובילה להשקפת הנבואה אשר מובילה להשקפת תורה מן השמים.
וביום מן הימים עוד אכתוב מאמרים בנושאים הללו בעז"ה, כאשר אגיע לפרקים המדוברים בסדרת "מורה הנבוכים".
אריסטו היה בגדר מין?
לו אין חלק לעולם הבא מפני שהזניח יסודות תורתנו, הנציח את הגימטריות ואף את פירושי רש"י הגסים אשר הופכים את עם ישראל לעם סכל ונבל.