מלכים א, ג׳ כז: וַיַּ֨עַן הַמֶּ֜לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר תְּנוּ־ לָהּ֙ אֶת הַיָּל֣וּד הַחַ֔י וְהָמֵ֖ת לֹ֣א תְמִיתֻ֑הוּ הִ֖יא אִמּֽוֹ
רש"י: היא אמו – בת קול הופיעה ואמרה: היא אמו (בבלי מכות כ״ג:)
1) הבה נניח בצד את רשי לרגע, ונשאל, בלי שום פחדנות, את השאלה הבאה: למה הגמרא צריכה להכניס פה בעיות?? הפסוק מציין בבירור מי אמר "היא אמו"! איך בכלל מקובל להציע משהו אחר - במיוחד כאשר זה מפר לחלוטין את האמירה הבוטה של הפסוק?!
2) למה בכלל קיימים מדרשים כאלה? מה הם עוזרים לנו?? נראה שהם אינם מועילים כלל, ובמקום זאת הם גורמים נזק מפורש וברור - במתן רישיון ליהודים לעשות כל מיני אלימות אינטרפרטיבית דמיונית לטקסטים הקדושים שלנו!
לֹא תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה!!!
3) אני חושב שבוודאי אפשר לתהות בלי אשמה ובלגיטימיות מוחלטת אם הרמב"ם היה רואה את המדרש הזה, ואת הדומים לו, כטוב יותר אם הם לא היו קיימים כלל וכלל!
4) אולי הטון שלי מוגזם כתוצאה מהתסכול העצום שלי. אבל לעולם לא ארתע מלחפש את האמת, לא משנה המחיר! לאף אדם לא מגיע חסינות רבנית מפני שאלות! תורה היא וללמוד אנו צריכים.
הוספתי וכתבתי מאמר קצר על המדרש שצוין, ראו: "בשלושה מקומות הופיע רוח הקודש".
מועדים לשמחה.
ייתכן שכוונת חכמים לכך שהיה לשלמה ב"משפט שלמה" המפורסם סיוע אלהי; או שכוונתם לחכמתו הגדולה של שלמה, שהיא נמשלה על-ידי חז"ל ל"בת קול", דהיינו להברקה מחשבתית, מעין רוח הקודש (אף שרבנו מפרש 'בת קול' כמסר מאת ה' לאדם שאינו מעותד לנבואה).
ולגבי השאלה הכללית: עד היום הצלחתי ב"ה להסביר באופנים מושכלים 95% מדברי חז"ל במדרשים ובעניינים הפולקלוריסטים שנדונו במאמרים, כך שבהחלט ניתן להבין את דבריהם באופנים הגיוניים. כמו כן, בל נשכח שהגמרא עברה עיבוד מאסיבי על-ידי המינים הזייפנים.
מועדים לשמחה.
זה פירוש של מין מתועב הלא הוא רש״י-שר״י שהחל בשיטת תפישת אגדות חז״ל כפשוטן ומה יש לצפות מפירושיו הרעים?
אך יש להפנות אצבע מאשימה נוספת כלפי החמורים בני חמורים שלא התעוררו להבין שמדובר במשלים, עד שבנו את כל עולמם על פשט המשלים, הן ההלכתי והן המחשבתי. עליהם האשמה בבעיטה בצלם האלוה שחנן אותם האלוהים, כי זה מתכון ודאי להיכשל ולהיחבל וסופם להיות מנוצלים ונשלטים.
אם התבטאויותך החריפות מופנות כלפי רש״י אז זה הרצוי כי בכך ציווה אותנו ה׳ יתעלה; אף לשרוף ספר תורה שכתב הוא ושכמותו כדי לקעקע את זכרם.
אגב, את פירוש רש״י שרפתי והעלתי זאת ליוטיוב, ראו כאן.