לא קראתי את דבריו של פיקסלר, אך ממה שכתב כאן תלמיד הרמב"ם, נראה שאכן יש בעיה עם בישולי גויים או מחללי שבת בפרהסיה.
ובאופן כללי אני אוכל במסעדות רק בשעת צורך גדול, כי גם אם יש השגחה, איני מסוגל להבין איך אפשר לשמור כשרות כאשר הטבח בעצמו אינו שומר מצוות ואינו בקי בהלכות כשרות.
כמו כן, איני מסוגל להבין איך משגיח שמקבל את משכורתו מבעל המסעדה (שמשלם לרבנות), יכול להשגיח בצורה טובה ולא להעלים עין או להימנע מלדון לכף זכות במקום שאין לדון לכף זכות.
זאת ועוד, איך משגיח שמגיע פעמיים-שלוש בשבוע לכמה שעות כדי לברור אורז וכיו"ב, איך הוא מסוגל להשגיח באמת על המסעדה?
וכבר אמר מרי יוסף קאפח שהוא מעדיף לאכול במסעדה שאין לה השגחה והוא מכיר באופן אישי את הבעלים, מאשר לאכול במסעדה שיש לה השגחה, טובה ככל שתהיה.
קצרו של דבר, אני ממליץ לך למעט באכילה במסעדות, ואם כבר נאלצת לאכול במסעדה תימנע מלאכול בשר, ואם כבר אתה אוכל בשר תאכל בשר צלוי.
לגבי חרקים בירקות, בעניין זה לפי דעתי רבנו היה חולק על הממסד הרבני אשר הפך את החרקים לאיסורי עבודה-זרה ועריות ושפיכות דמים ביחד, והזהירות מהם הפכה לשיגעון מוחלט, עד כדי שפוגעים בבריאות הציבור במה שהם מרססים בכמויות גדולות כדי שלא יהיו חרקים.
ואין לי ספק שרבנו היה מתיר לקנות כרובית או חסה או פטרוזיליה לדוגמה בשוק, ולבדוק אותה באופן כללי מחרקים, ולאכול אותן לתיאבון לאחר ברכת בורא פרי האדמה.
ואם אדם בדק ולא התרשל ובכל זאת אכל זבובון קטן, לא קרה כלום, כי התורה לא ניתנה למלאכי השרת.
וכל החרדה הגדולה הזו נוצרה בגלל אובדן דרך מחשבתי, וכתבתי על כך במאמרי: "תפיסת הדת כמשענת הלכתית בלבד - מבט היסטורי".
פרופסור פיקסלר אינו מתייחס לבעיה הפוטנציאלית של חרקים בירקות. האם לפי הרמב"ם זו סיבה לשלול את פסק הדין של פרופסור פיקסלר במקרה שהלקוח היהודי במסעדה טבעונית לא-יהודית רוצה להזמין מזון שכולל ?ירקות
לא קראתי את דבריו של פיקסלר, אך ממה שכתב כאן תלמיד הרמב"ם, נראה שאכן יש בעיה עם בישולי גויים או מחללי שבת בפרהסיה.
ובאופן כללי אני אוכל במסעדות רק בשעת צורך גדול, כי גם אם יש השגחה, איני מסוגל להבין איך אפשר לשמור כשרות כאשר הטבח בעצמו אינו שומר מצוות ואינו בקי בהלכות כשרות.
כמו כן, איני מסוגל להבין איך משגיח שמקבל את משכורתו מבעל המסעדה (שמשלם לרבנות), יכול להשגיח בצורה טובה ולא להעלים עין או להימנע מלדון לכף זכות במקום שאין לדון לכף זכות.
זאת ועוד, איך משגיח שמגיע פעמיים-שלוש בשבוע לכמה שעות כדי לברור אורז וכיו"ב, איך הוא מסוגל להשגיח באמת על המסעדה?
וכבר אמר מרי יוסף קאפח שהוא מעדיף לאכול במסעדה שאין לה השגחה והוא מכיר באופן אישי את הבעלים, מאשר לאכול במסעדה שיש לה השגחה, טובה ככל שתהיה.
קצרו של דבר, אני ממליץ לך למעט באכילה במסעדות, ואם כבר נאלצת לאכול במסעדה תימנע מלאכול בשר, ואם כבר אתה אוכל בשר תאכל בשר צלוי.
מורי אדיר, אני אעריך בכנות את תשובתך הישירה לשאלה הבאה: לפי הרמב"ם, האם יהודי יכול כיום ?להסתמך על פסק הדין של פרופסור פיקסלר
לגבי חרקים בירקות, בעניין זה לפי דעתי רבנו היה חולק על הממסד הרבני אשר הפך את החרקים לאיסורי עבודה-זרה ועריות ושפיכות דמים ביחד, והזהירות מהם הפכה לשיגעון מוחלט, עד כדי שפוגעים בבריאות הציבור במה שהם מרססים בכמויות גדולות כדי שלא יהיו חרקים.
ואין לי ספק שרבנו היה מתיר לקנות כרובית או חסה או פטרוזיליה לדוגמה בשוק, ולבדוק אותה באופן כללי מחרקים, ולאכול אותן לתיאבון לאחר ברכת בורא פרי האדמה.
ואם אדם בדק ולא התרשל ובכל זאת אכל זבובון קטן, לא קרה כלום, כי התורה לא ניתנה למלאכי השרת.
וכל החרדה הגדולה הזו נוצרה בגלל אובדן דרך מחשבתי, וכתבתי על כך במאמרי: "תפיסת הדת כמשענת הלכתית בלבד - מבט היסטורי".
www.orharambam.com/post/תפיסת-הדת-כמשענת-הלכתית-בלבד-מבט-היסטורי
פרופסור פיקסלר אינו מתייחס לבעיה הפוטנציאלית של חרקים בירקות. האם לפי הרמב"ם זו סיבה לשלול את פסק הדין של פרופסור פיקסלר במקרה שהלקוח היהודי במסעדה טבעונית לא-יהודית רוצה להזמין מזון שכולל ?ירקות