רמב"ם, שביתת יו"ט, ז:יז - "אין מגלחין ואין מכבסין במועד גזירה שמא ישהה אדם עצמו לתוך המועד ויבוא יום טוב הראשון והוא מנוול. לפיכך כל מי שאי אפשר לו לגלח ולכבס בערב יום טוב הרי זה מותר לכבס ולגלח במועד."
לפי הרמב"ם, האם מותר לגבר לגלח או לקצץ זקנו בחול המועד? אם אכן מותר, האם יהיו נסיבות שבהן יהיה זה חובה? (למשל, זה גורם לו אי נוחות או מתח - אם פיזית או פסיכולוגית - כאשר הוא לא מגולח או גזוז; או לחילופין אמו או אביו, אשתו, ארוסתו, הבוס שלו וכו' מעדיפים אותו להיות מגולח או גזוז)
דומני שאכן לא דייקתי בדבריי לעיל, ואין חילוק בין שער הראש לשער הזקן.
והראיה היא מן ההלכה שראינו לעיל: "מותר ליטול שפה בחולו של מועד, וליטול ציפורניים, ואפילו בכלי", כלומר, מההלכה עולה במפורש, שכל שהתירו הוא לקצץ את השפם ותו לא, ואם היה מותר מעבר לכך רבנו היה מציין זאת.