א) בישיבות המיינסטרים הם מלמדים כי חג השבועות הוא חג לחגוג את מצות 'תלמוד תורה'. אני מניח כי בעיני הרמב"ם מוקד זה שלהם הוא שקר לחלוטין וחטא. אם אני טועה בבקשה לתקן אותי.
ב) אז לנוכח העובדה שקשה לנו לחגוג כראוי את כל 613 המצוות ביום אחד, האם עלינו להתמקד במצוות ספציפיות? כלומר, האם עלינו 1) להקדיש זמן ללמוד ולהבין מצוות ספציפיות, כמו ייחוד השם, או עשרת הדברות, ו2) לאחר מכן למקד את תודתנו לאלוהים על שנתן לנו מצוות ספציפיות אלו?
ג1) או שמא עלינו (גם) להתמקד בטבע המבני המושלם של התורה, ועל האופן שבו ארבע עשרה הקטגוריות השונות של המצוות, שהרמב"ם מסווג במורה הנבוכים חלק ג' פרק לה', מובילות לשלמות אנושית?
ג2) ואם התשובה כאן היא כן, האם זו מצווה ללמוד בחג השבועות את הפרקים במורה הנבוכים (חלק ג' פרק ל' עד חלק ג' פרק נ') המסבירים בצורה מקיפה ויפה את מבנה וטעמי המצוות?
נראה לי הגיוני ביותר להסיק שבחג השבועות - חג מתן תורתינו - זו מצווה גדולה ללמוד את הפרקים במורה הנבוכים (חלק ג' פרק כו' עד חלק ג' פרק נ') המסבירים בצורה מקיפה ויפה את מבנה וטעמי המצוות, כי בדרך זו נדע את הסיבה והתכלית לכך שאלוהים נתן לנו את התורה והמצוות.
"המצוות האלה אינן חקלאיות אלא מסמלות הכרת הטוב לה' ועוד ועוד"
אנא הסבר למה אתה מתכוון
"במקור של החג"
אתה מתכוון להיבט החקלאי?