1) ישנם רבים הטוענים שאלוהים צריך להיות נשגב מהעולם, אך גם אימננטי בעולם, כי אם אלוהים רק נשגב מהעולם הרי זו מגבלה גסה על אלוהים, ולכן אם אלוהים באמת אינסופי בכוחו אז בהכרח הוא גם מעבר לעולם ובעולם בו זמנית, ורק בדרך זו הוא באמת בלתי מוגבל
2) ואם אנו מגיבים שע"פ שׁיטתם אלוהים צריך להיות ישות גופנית - מכיוון שכל היצורים בעולם הם גופניים, וכי זו סתירה לאל אינסופי להיות גוף, הם תמיד מגיבים שכל מושג הסתירה חל רק על בני אדם אך לא על האל, מכיוון שאלוהים אינו מוגבל על ידי חוקי ההיגיון ולכן אלוהים - בכוחו האינסופי - יכול להיות בעולם גם אם אינו גוף
איך אנו מגיבים לאנשים כאלה?
עליך השלום רב אדיר
יחוד השם, אמונתו של אברהם אבינו, הינו דבר קשה להשגה, אבל אשרנו שזכינו לספר המדע, בו רבנו, מציג פני עובד השם, את האלוהים כביכול בעשרת ההלכות הראשונות!
המילה אמת, על כל צורותיה נאמרת מעל לעשר פעמים, השם אלוהים אמת! ואין לאחר כאמיתתו, והוא לבדו האמת, ואין שם מצוי אמת מלבדו כמותו!
בישביל הרמב"ם, אלוהים הוא האמת!
שים לב, שבאף לא אחת מן הלכות יסודי התורה המילה בורא, או ברא אינו מופיע! כל מה שרבנו אומר על אלוהים זה: שהוא מצוי ראשון, והוא ממציא כל הנמצא, שהם מושגים פילוסופיים.
לאל הטרנסנדנטי אין דמיון כלל!
הרמב"ם לא יכל לומר על אלוהים יותר ממה שהוא אמר! ומה שהוא אמר, זה כל מה שיכול עובד השם להשיג בשיכלו! לרדת לסוף דעתן של עשרת ההלכות הראשונות של ספר המדע, זו היא ידיעת השם.
י
חה
לאחרונה כתבתי מאמר בנושא הקרוב מאד לדבריך: "האם בורא-עולם מצוי בתוך החומר שביקום?".
הפסוק הראשון בתורה:"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" מציג את העיקר האמוני הגדול:העולם אינו אלוהים.
הניגוד לכל תפיסה אחרת הקיימת בתרבות האנושית.
הניגוד לאלילות, שאלוהויותיה משוייכות לעולם ונמצאות בעולם.
הניגוד לנצרות, שלכאורה קיבלה מן היהדות את מושג האל הטראנסנדנטי, אבל מיד הלבישה אותו דמות אנושית בת קיום בעולם.
ובניגוד לאתיאיזם, שבשבילו העולם הוא מכלול היש, ז"א הוא האלוהים.
בניגוד לכל אלה אומרת התורה, "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ"",העולם איננו אלוהים, ואלוהים איננו בעולם, אלוהים הוא מעבר לעולם, מעבר לכל מציאות שבה קשורים מושגי האדם, ומעבר לצרכים ולאינטרסים הנובעים ממציאותו של האדם בעולם.
לא העולם או האדם הוא העיקר, והאלוהים אינו למען העולם, בדומה לדמיאורגוס האפלטוני, ולא למען האדם.
אלא האלוהים הוא העיקר, והעולם, ובו האדם, הוא טפל.
שנאמר: אתה הוא עד שלא נברא העולם, ואתה הוא משנברא העולם!
הבריאה האמורה בפרשת בראשית דוחה כל תפיסה נטוראליסטית הומניסטית מפני האמונה באלוהים.
עצם הטענות הללו מוזרות מאד לדעת רבנו, כי איך אפשר לטעון שאלהים יהיה נשגב אך גם אימננטי? כלומר, עצם הטענות הללו מניחות שיש לאלהים מקום מוגדר ולכן הוא או נפרד או חלק בלתי נפרד מהיקום.
כמו כן, גם הטענה שאלהים הוא אינסופי הינה הגשמה ברורה, כי עצם הכללת הקב"ה בהגדרות של כמות ומידה ואפילו היא אינסופית, בעצם מגשימה אותו, כי הכמות והמידה שייכות אך ורק לחומר, כמו היקום לדוגמה שהוא נכון לידיעות שלנו כיום -- אינסופי.
קצרו של דבר שתי הטענות הראשונות נובעות מאי הבנת מושגים בסיסיים מאד במדעי האלהות ובייחוד השם. וזה מזכיר לי את הפילוסופים השוטים בעלי התאוות אשר מתפלפלים בהזיות.
זאת ועוד, אם אנחנו טוענים ששום עיקרון אנושי או מדעי לא חל על הבורא יתעלה, אנו אומרים במלים אחרות שכל הדיונים ביחס לאמיתת עצמותו של הבורא הינם בזבוז זמן מוחלט, כי לא ניתן להניח שום הנחה פילוסופית ולבנות עליה מסקנות כי כל עולם דרכי ההוכחה והסתירה אינו חל על הקב"ה.
לדוגמה, אם הקב"ה יכול להיות גם גוף מצד אחד וגם בשני מקומות בו זמנית, כי לא חלים עליו סתירות החומר הגשמי, אז למעשה אין שום אפשרות לסתור שום הנחה ביחס לבורא עולם! והדרך פתוחה לכל ההזיות האפשריות במוחם הקודח של ההוזים ובעלי המגרעות והתאוות.
אלא, הקב"ה נתן לנו את עולם המחשבה כדי שנהיה עם חכם ונבון וכדי שנדע אותו, ובמחשבה ובפילוסופיה אנחנו מסוגלים לסתור הנחות שקשורות אליו ובכך אנחנו מתקרבים אליו. ובמלים אחרות, אף שהקב"ה הינו מעל ומעבר לכל מושגי החומר והמחשבה, הוא נתן לנו את היכולת להתקרב אליו במחשבתנו ולידע אותו בדרך השלילה, כלומר בדרך של סתירת ההשקפות השליליות והשקריות ביחס אליו.
ושוב, אם נניח שהוא מעל ומעבר לעולם הסתירות ודרכי ההוכחה -- הדרך נפתחת להניח שהוא גם גוף שהרי הוא יכול להיות הכל, גם גוף וגם גוף שנמצא בשני מקומות -- וזו סתירה פנימית שלא תיתכן אלא במוחות ההוזים למיניהם אשר מנסים להחדיר לנו את ההגשמה והמינות בדרכים מחשבתיות לכאורה.
ובדרכם הזו, כל הפילוסופים המתפלפלים הללו צריכים לסגור את הפקולטות שלהם, כי אין להם שום דרך להוכיח מאומה, כי כל כללי ההיגיון לא חלים על מדעי האלהות לפי שיטתם.