כוונת הרמב"ם בפרק ה (מורה נבוכים ).

כתבת: "הסבר זה קל בהרבה להבנה פירוש המיקראות".

ברם, צר לי אך לא הבנתי כמעט מאומה.

לפיכך איני יכול להתייחס.

ניראה לומר פשט בדברי הכתובים בלוט ונבוכנצאר הגר ושאר מקומות שניראה מהם ראיה של מלאך המתלבש מוחשית בצורה של בני אדם וכו… איך שיהיה….. שבא הכתוב לתאר את המאורע המצב באותו זמן ההשגחה בלשונות של מלאכים שמלאך הוא חוק פעולות הקורות אותנו בעולם. ציור הדברים בצורה זאת יקרב את הקוראים להבנה מוחשית קרובה וברורה במאורע בהנהגה אלוהית מוחשית מה שאין כן אם המאורע היה מצתייר ונכתב בצורה פשוטה ורציונאלית בכתובים לא היתה ניראת יד השם השגחה אלוהית. במילים אחרות הדברים התרחשו בצורה רציונאלית ממש ונכתבו בצורה של יד מכוונת ולא בצורה של סתם מקריות חוסר השגחה וכדומה וזה על ידי תיאור של מלאכים המבטאים את רצון אלהים הפועל גם על ידי הטבעכמבואר ברמבם בהרבה מקומות על לשון המיקראות כמו במלאכים שדיבר בהם בלשונות שיקרבו את הקורא להבין שהם חיים וקימים והם בעצם פעולותיו של הבורא ולא סתם מיקרים בלא יד פועלת מלמעלה.כמו כן כבר מבואר במורה בכמה מקומות במיוחד על המיקראות שנראים מיותרים מדוע ציווה לכותבם וכן בקורבנות שחוסר הבנתם מדוע ציוה אלהים אותם הוא מחמת שאנו לא נמצאנו באותו זמן לכן דעתנו דלה להבין מדוע ניכתבו אבל אם היינו שם היה ברור לנו כשמש את טעם הפסוקים ופרשות התנ״ך וציוויים.

כמו כן לגבי המיקראות בהופעות המלאכים

הסבר זה קל בהרבה להבנה פירוש המיקראות מה דעתך הרב

בסדר

מועדים לשמחה פסח שמח תשפב

הרני מצטט מהרמבם קטע שכבודו העלה בנושא כאן וכן בפוסט החדש שצויין ראיית מלאכים בעיני אדם האפשר???

״״ואם ירצה אחד ממעוטי ההשגה שלא הגיע לדרגה זו שאנו רוצים לעלות אליה [=שראיית בני ישראל את האלהים הייתה השגה שכלית], ועשה את כל הלשונות הללו שנאמרו בעניין זה מורים על השגות חושיים לאורות נבראים, מלאכים או זולתם, אין נזק בכך"

מבואר[[[לגבי דבריך בפרסום האחרון בדף הבית על ראיית מלאכים]]] שהרמב״ם לא קיבל ראיה מוחשית של אורות או התלבשות מלאכים בגוף אדם [שזה בכלל לא העלה רבנו] אלה בצורה של אין נזק בדבר

״שלא הגיע לדרגה זאת,״ וכן על דרך שהדגיש גם במקומות אחרים לשון אין נזק בפירושים שלא יביאו לידי הגשמה שמאפשרים להאמר ואין בהם נזק.

מדוע איפה רב אדיר העלתה פירוש נוסף הסבר אפשרי בדעת רבנו?????

ניראה לומר פשט בדברי הכתובים בלוט ונבוכנצאר הגר ושאר מקומות שניראה מהם ראיה של מלאך המתלבש מוחשית בצורה של בני אדם [לשון הרב אדיר] וכו… איך שיהיה….. שבא הכתוב לתאר את הראיה השכלית המצב באותו זמן ההשגחה האלהית שהיה באותו מקום וזמן בצורת מלאכים וכדומה שהם מבטאים ״״חוק טבעי״״בהנהגה אלוהית כמבואר ברמבם שמלאך הוא חוק הנהגת טבע חקיקה שטיבע אלהים בעולם ציור הדברים בצורה זאת יקרב את הקוראים להבנה מוחשית קרובה וברורה במאורע בהנהגה אלוהית מוחשת מה שאין כן אם המאורע היה מצתייר ונכתב בצורה פשוטה ורציונאלית בכתובים לא היתה ניראת יד השם השגחה אלוהית. במילים אחרות הדברים התרחשו בצורה רציונאלית ממש ונכתבו בצורה של יד מכוונת ולא בצורה של סתם מקריות חוסר השגחה פיצוצים וכדומה וזה על ידי תיאור של מלאכים המבטאים את רצון אלהים הפועל גם על ידי הטבעכמבואר ברמבם בהרבה מקומות על לשון המיקראות כמו במלאכים שדיבר בהם בלשונות שיקרבו את הקורא להבין שהם חיים וקימים והם בעצם פעולותיו של הבורא ולא סתם מיקרים בלא יד פועלת מלמעלה.כמו כן כבר מבואר במורה בכמה מקומות במיוחד על המיקראות שנראים מיותרים מדוע ציווה לכותבם וכן בקורבנות שחוסר הבנתם מדוע ציוה אלהים אותם הוא מחמת שאנו לא נמצאנו באותו זמן לכן דעתנו דלה להבין מדוע ניכתבו אבל אם היינו שם היה ברור לנו כשמש את טעם הפסוקים ופרשות התנ״ך וציוויים.

לדעתי תיאור הכתובים בדרך של אורות רוחניים מוחשים המתלבשים בגופות נראת נוגדת את דבריי הרמבם בפירוש המיקראות.

ראיית דמויות אנושיות שיצרוה מלאכים כדי שייראו לבני האדם [לשון הרב האדיר]

פותחת מושג חדש בהסברי הגלוים לאנשי המיקרא ובפרקי הנבואה לרבנו המעלה קושי ברור מדוע רבנו לא הסביר זה המושג להדיה כמו חילוקיו בנושאי הגילויים.

אף שניסים האומנם בודאי היו כמבואר במיקראות אבל לא על דרך או בצורה של הסבר

זה[גורף] לאורך כול הכתובים כמובא בפוסט זה. חג שמח אשמח לתגובות תלמידך חגבי שרעבי

תודה רבה

אין בכך נזק כי הבנה זו איננה מובילה להגשמה. ואין זו הבנה שהיא איננה נכונה בהכרח, וכמו שמשה רבנו ראה בתחילה במראה הסנה אור נברא בעיניו הגשמיות ורק לאחר מכן החל תהליך הנבואה (אפרסם על כך מאמר מחר).

לא כל אדם מסוגל להעמיק לתפישתו של רבנו הרמב"ם, כלומר לא כל מי שאינו מסוגל להעמיק ולהבין את המושגים העדינים הוא בגדר שוגה, ברם כדי להרחיק מן ההגשמה חובה לבאר לכל אחד ואחד כפי רמתו.

ראה לדוגמה את דברי רבנו במורה (א, לו):

"ואיני חושב לכופר מי שלא הוכח לו שלילת הגשמות [=על ידי מחקר והשגה עצמית], אך חושב אני לכופר מי שאינו קובע בדעתו שלילתה, ובפרט עם מציאות תרגום אונקלוס ותרגום יונתן בן עוזיאל עליהם השלום, אשר הרחיקו את הגשמות תכלית ההרחקה [=כלומר ואין עוד מה להתבלבל בפשטי המקראות]".

תודה רבה יפה מאוד

אבל עדיין לא הבנתי למה אין בכך נזק אם זו אינה ההבנה הנכונה

ראשית בואו נלמד את "מורה הנבוכים" לפי תרגומו של מָרי יוסף קאפח, והדברים אולי יתבארו מעצמם:

"ואם ירצה אחד ממעוטי ההשגה שלא להגיע לדרגה זו שאנו רוצים לעלות אליה, ועשה את כל הלשונות הללו שנאמרו בעניין זה מורים על השגות חושיים לאורות נבראים, מלאכים או זולתם, אין נזק בכך".

פרק זה מדבר על הלשונות בתורה שבהם נאמר ש"ראו" או "הביטו" על השם יתעלה, רס"ג מבאר בכל מקום שלא ראו או הביטו בה' יתעלה, שהרי אין לו גוף ודמות הגוף, אלא ראו אור נברא שה' ברא כדי שידעו שהוא השרה את שכינתו שם, כמו האש והלפידים שעם ישראל ראו במעמד הר סיני.

רבנו הרמב"ם לעומתו, מבאר את הלשונות הללו בעניין השגה שכלית, ולכן הוא אומר, שמי שאין לו יכולת שכלית להתרומם לדרגת הבנה זו, הוא רשאי לייחס את כל ההשגות החושיות שנאמרו ביחס לה' יתעלה לאורות נבראים, כי אין נזק בכך שהרי אין בכך הגשמה.

נצרף גם את שתי הערותיו של מָרי יוסף קאפח שם, ונעיר עליהן לתוספת הבנה:

"ואם ירצה אחד ממעוטי ההשגה שלא להגיע לדרגה זו" - אומר שם מָרי: "לרמה מחשבתית זו, לזכך את 'ראה' 'חזה' ו'הביט' מפשטם ולערטלם מן החושים, [ובמקום זאת] ליחסם לפעולות חושיות, אלא שהם לאור נברא -- הרשות בידו. ונראה שכוונת רבנו בהערה זו לרס"ג בספרו האמונות והדעות מאמר ב פרק ח ופרק י. ראה שם מהדורתי".

"אין נזק בכך" - אומר מָרי שם: "אין הפסד באמונה, כיון שאין הגשמה כלפי מעלה. אלא שאנו מרוממים ומעלים את המשיג, והוא הוריד את המושג". כלומר, בהבנה שהלשונות הללו עוסקים בהשגה שכלית אנו מרוממים את המשיג-הלומד, ובאימוץ ההבנה שמדובר רק באור נברא אנו מורידים את המושג, כלומר מורידים את מושגי ההשגה של משה רבנו לדוגמה, לראייה חושית בלבד, ללא השגה שכלית מעמיקה.