כתב רבינו בהלכות ת"ת: "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא. לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה: אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם. ועוד צוו ואמרו לא תעשם עטרה להתגדל הבם ולא קורדום לחפור בהם. ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות. וכל תורה שאין עימה מלאכה סופה "בטלה וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות
1) ?מה המשמעות המדויקת של המילים המודגשות
2) :יתר על כן, מדוע לא כתב הרמב"ם בצורה פשוטה יותר
כל העוסק בתורה ולא עושה מלאכה ומתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם ובזה את" "...התורה
?למה הרמב"ם לא כתב את זה ככה
3) שמעתי את הטענה כי מתוספת המילים 'כל המשים על לבו' אנו רואים שהרמב"ם מתכוון ללמד אותנו שאוסר לקחת כסף לתורה רק אם האדם עושה זאת כפעילות ארוכת טווח, אבל אם הוא מתכנן .לעשות זאת רק לזמן קצר אזי מותר
?מה אתם חושבים על זה
הכסף משנה למד ממלים אלו משהוא דומה למה שכתבת, הוא כתב שכוונת רבנו הייתה שאם אדם משתדל לעסוק בפרנסה אך בדוחק הזמנים נאלץ לחיות מהציבור זה בסדר, האיסור הוא שהוא מתכוון להשתמש בצדקה שאז התורה נהפכת להיות כלי לשנורר אך אם לא מתכוון לכך אלא במצב מסוים נדחק לכך, אין בכך כלום.
לעניות דעתי הדברים כוונת רבנו באמרו שאין להעלות על המחשבה עניין זה, שאין לנסות ולחפש תירוצים דחוקים והיתרים מפוקפקים וראיות קלושות כדי להתיר ליהנות מדברי תורה.