חרפות וגידופים לאדיר הקטן

בעקבות הקול הקורא האחרון מתאריך ב בטבת תשפ"ג, מאן דהוא בשם "יהונתן רווח" החליט לקלל ולחרף ולגדף אותי במייל:

במייל ראשון כתב: "ימח שמך".

במייל שני כתב: "גהינם כולה ורשעותך אינה כולה".

במייל שלישי כינה אותי: "בער וכסיל".

במייל רביעי כתב: "תסתכל במראה תראה את עמלק".

במייל חמישי כתב: "זה בסדר אני מלמד עליך זכות שלא זכית להכיר את הרב דרוקמן וכנראה שמעולם לא דיברת איתו ולכן אתה פולט מהפה הרירי שלך שטויות".

ועתה אשיב לו:

להלן מעט מזער ממעלליו של קרוקמן שידועים לנו:

1) קרוקמן שימש במשך עשרות שנים בעצמו בתפקידי שררה רבניים. חצב מן התורה משכורות של מיליונים, חילל-שם-שמים, ואף הורה לאלפים ולרבבות את הדרך לחלל-שם-שמים.

2) קרוקמן עמד גם בראש מערכי חילול-שם-שמים במשך שנים רבות: כגון מערך ישיבות ההסדר, אשר הלכה למעשה הופך את התורה לקורדום, שהרי מי שהולך ללמוד את תורת המינות האורתודוקסית שהוא וחבר מרעיו מטיפים לה, היה פטור משנתיים שירות בצה"ל, ואף קיבל מענקים מדי חודש, ומשכורות מדי חודש אם הוא היה נשוי. ורבים חללים הפילו ישיבות ההסדר ועיוורו רבים מלראות את אור האמת.

3) קרוקמן היה שותף בהיותו בכנסת להעברת תקציבי מדינה ללומדי תורה ושותף לתככים פוליטיים רבים מאד, ושוב, מדובר בחילול-שם-שמים עצום מאד, כך שאין ספק שהוא היה ממחללי-שם-שמים הגדולים ביותר בציונות "הדתית", ומגדולי המתעים את העם אחרי ההבל, דהיינו אחרי הבלי הדת האורתודוקסית, ואחרי הפיכתה לדת פרו-נוצרית שתכליתה הפקת רווחים וטובות הנאה.

ולחומרת פעולותיו של קרוקמן, ולהלכות שמורות על-כך שהוא עוד יזכר לדיראון עולם כאחד ממנהיגי דת השקר האורתודוקסית, יש מאמרים רבים מאד באתר, ואתה מוזמן לעיין באחד מני מאות רבות:

"כך היה הלל אומר: ודישתמש בתגא - חלף".

כמו כן, יש מדור שלם של מאמרים באתר שנקרא "כבוד תורה", ובו מוכח במאות ראיות שקרוקמן היה מחלל-שם-שמים.

ולא רק מחלל-שם-שמים, כבר הוכח במאות רבות של ראיות שהדת האורתודוקסית שהוא הטיף לה היא דת שקר פרו-נוצרית.

והואיל ואתה מגן עליו, ואף מעז לחרף ולגדף אותי על-כך שאני מרים על נס את דרך האמת, גדול עוונך מנשוא, ואתה נתפס בעוונו.

"וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי אָמַר יְיָ צְבָאוֹת. וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה" (מלאכי ב, ח–ט).