1) האם יש מצווה של 'פירסומי ניסא' בהדלקת חנוכיות ציבוריות בכיכרות ציבוריות בכל רחבי העולם?
2) גם אם מבחינה טכנית לא מדובר בקיום המצווה של 'פירסומי ניסא' האם זו אולי מצווה אחרת? האם יש בכך בכלל ערך?
3) ישנם יהודים רבים בגולה, ואולי גם בישראל, הטוענים כי חנוכיות ציבוריות אלה מעניקות להם תחושה רבה של גאווה יהודית וזהות יהודית. האם זה גורם תקף בהתייחסות לשאלה זו?
4) מנחם מנדל לימד את הכבשים המטופשות שלו להקים חנוכיות ציבוריות אלה בכל עיר ומדינה אפשרית. הוא גם הורה להם לדאוג שהמונורה הציבורית הגדולה בעולם תהיה בניו יורק.
5) אם אנשים שאינם מחב"ד עוסקים בפעילות זו, האם זו מצווה או ערך?
נראה שהצדק עמך, משום מה הטעו אותי הרבנים השכירים בהדלקות ההמוניות.
וזכורני פעם שליוויתי את ערוסי לטקס גדול של הורים וילדים בבית כנסת בקרית אונו, והוא ברך בשם ומלכות על החנוכיה, ואולי "מעשה הרב" הזה הטעה אותי...