נשאלתי כך:
במאמר "ראית דרדעי חכם בעיניו", הבאת "ראיה" אחת שהביא לך דרדעי אחד כדי "להוכיח" שרש"י לא הגשים את הבורא. האם היו לו עוד ראיות? כלומר, יש אנשים שטענו בפניי שרש"י כותב בכמה מקומות שהביטויים הגשמיים בפירושיו באים רק "כדי לסבר את האוזן מה שיכולה לשמוע" וכדומה. האם באמת יש מקומות שרש"י כתב כן? כי לא מצאתי.
תשובה:
שלום עליכם, זו הראיה הראשונה והמרכזית שלהם, וגם היא זיוף כמו שהוּכח במאמר שצוין. אותו דרדעי (שמו א' כהן, והן נשלחו אלי שוב ע"י מ' לביא) שלח אלי עוד תשע ראיות, וטען שיש עוד (ראה כאן). רוב הראיות שלו מבוססות על-כך שרש"י הוסיף את המילה "כביכול" למשפט, והביא מזה ראיה לכך שרש"י לא היה מן המגשימים.
עד עתה התייחסתי בהרחבה לשלוש מתוך עשר "הראיות" שלו, הראשונה במאמר האמור, השנייה בניתוח פירוש רש"י לשמות (כ, יא), והשלישית בניתוח פירוש רש"י לברכות נט ע"א. ולעוד תעתוע ראה חלק ד דוגמות יד ו-יו בעניין ימין ושמאל. כמו כן, התייחסתי לתעתועי המינים במאמר שנזכר לעיל. טרם התייחסתי וניתחתי את שאר "הראיות", וגם יומן יגיע בעז"ה.
ביחס למקומות שרש"י הוסיף בהם את המילה "כביכול", ובכן, יש מקומות שמדובר בהעתקה של מילה זו מתוך לשון האגדה, ויש מקומות שרש"י מתעתע שהרי פירושו באותם המקומות מצחין מהגשמה – וכידוע, החזיר נבחר לסמל הטומאה דווקא כי הוא פושט את טלפיו לומר "טהור אני". ומצאתי בינתיים גם מקום אחד שמדובר בתוספת מאוחרת שלא מופיעה בכתב-היד של פירוש רש"י, כלומר היה מאן-דהו שביקש לטשטש את הגשמתו ומינותו של רש"י.
יתר-על-כן, רש"י חי בין מינים מגשימים וזו כבר מן המפורסמות שאין צריך להביא עליהן ראיה, ולא ייתכן שהוא לא היה כמותם על-סמך כמה מקומות ספורים שבהם הוא הוסיף את המילה "כביכול" או כל ביטוי אחר שמרחיק לכאורה מן ההגשמה – שהרי אם הוא התנער מהם היה עליו לציין זאת בעשרות מקומות ובאופן חד-משמעי כדי לנקות את עצמו מהשקפותיהם, כל-שכן שהוא עשה את ההיפך הגמור: שהרי הוא הפיץ את הגשמות במאות רבות של מקומות, ואף אין כמעט ולוּ השקפת הבל ומינות פגאנית אחת שהוא לא טרח להחדיר לפירושו.
קצרו של דבר, "כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל תַּאֲמֶן בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ" (מש' כו, כה), שהרי ישנן מאות ראיות לכך שרש"י החדיר והפיץ את השקפות הגשמות, ובאחת מהן, לאו דווקא מן הראיות החזקות להגשמתו של רש"י, רבנו קובע במפורש בראש המורה שרש"י היה מגשים, וזאת בשל פירושו למילה "צלם" – דפוס. וכאמור יש ראיות חזקות אפילו מזאת לכך שהוא היה מין, ואחתום בפירוש רש"י לבראשית (א, כו): "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ – בדפוס העשוי לו [בתבנית, באימום] שהכל נברא במאמר והוא [האדם] נברא בידיים [...] בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ – פירש לך שאותו צלם המתוקן לו [=הדפוס העשוי לאדם] צלם דיוקן יוצרו הוא [!]".