היש מעשרות לאוכלין מן התורה?

נשאלתי כך:

שאלה בנוגע למעשרות. אם יש תלמיד חכמים שזוכה רוב היום ללמוד תורה, ומתפרנס מכמה שעות של עבודה כל יום. ויש בני משפחה ומכרים שיודעים שהוא תלמיד חכמים ואינו מרוויח מספיק ולכן נותנים לו את מעשר הכספים שלהם חודש בחודשו.

האם יש כאן הנאה מכבוד תורה, שהרי אם לא היה תלמיד חכמים לא בהכרח שהיו נותנים לו? או שאין בכך בעיה שהרי הוא אינו מתפרנס מהתורה אלא ממלאכה שעוסק בה. והאם יש במעשה זה שבירושלמי סמך להתיר לו לקחת מעשרות: "חד תלמיד מן דרבי [יהודה הנשיא] היו לו מאתים חסר דינר, והוה רבי יליף זכי עימיה חדא לתלת שני מעשר מסכינין"?

תשובה:

מעשר כספים זו המצאה אורתודוקסית שנועדה להכשיר חילול השם ולהעביר כסף למוסדות המינות האורתודוקסים. ולכן, אסור באיסור חמור מאד לתת כסף לאותו "תלמיד חכמים" אשר אוכל מן התורה (ואם הוא איננו נזהר באיסורי חילול-שם-שמים, קרוב לוודאי שתורתו היא גם תורת מינות). העובדה שהוא מתפרנס כמה שעות כל יום ממלאכה כלשהי איננה מכשירה את ההנאה מדברי תורה, כי אסור ליהנות מדברי תורה גם אם יש לו מלאכה שמפרנסת אותו. ההיתר ליטול כסף אם יש לו מלאכה שמפרנסת אותו, נוגעת אך ורק לדיינים ולשכר בטלה שזה עניין אחר לחלוטין, וגם לזה יש תנאים וכללים מדוקדקים ומוגדרים ומצומצמים מאד.

על אותו "תלמיד חכמים" כביכול לעבוד שעות נוספות, והסיבה שכמה שעות אינן מספיקות לו היא כנראה מפני שכל ימיו הוא לא השקיע מאומה בלימודי המדעים, ולכן הוא נאלץ עתה לעבוד בעבודה שאיננה מספיקה לו. ומי שהביא אותו למצב הנחות הזה הם מוריו ורבותיו האורתודוקסים אשר הרחיקו ממנו את לימודי המדעים והחכמות, עד שהפכוהו לכסיל גמור.

ביחס לתלמוד הירושלמי (סוטה ג, ד), ובכן, שם מדובר על תלמיד של רבי שעמד בקריטריונים ההלכתים של עני, דהיינו שהיו לו מאתיים דינר חסר אחד, ולכן רבי השתמש באותו התלמיד כדי ללמד הלכה למעשה: שאפילו עני שיש לו מאתיים חסר דינר יש לזכותו במעשר עני אחת לשלוש שנים. כלומר, אותו תלמיד קיבל מעשר עני בשל היותו עני לא בשל היותו תלמיד.

ולפי הלכה זו מותר לתת לאותו אורתודוקס אחת לשלוש שנים מעשר עני כאשר מפרישים אותו מן הפירות והירקות, ותו לא. ברם, לתת לאותו מחלל-שם-שמים שכר חודשי קבוע ובכך להנציח את אכילתו מן התורה וכן להכשילו בחילול השם – אסור באיסור חמור, ויש בזה משום ולפני אורתודוקס עיוור לא תיתן מכשול. אלא, על אותו אורתודוקס אשר אוכל מן התורה ובשל-כך הינו נבזה ושפל, להוסיף עוד שעות עבודה עד שיספיקו לו – ויָפָה שעה אחת של לימוד תורת האמת, מלימוד של אלף שנים בישיבות המינות האורתודוקסיות אשר מוציאות את האדם מן העולם, ומנציחות את גלותנו הרוחנית ואת חרפתנו בשיממון היכלנו והר קדשנו.