שלום,
הרמבם מלמד אותנו שדיבור האתון של בלעם עם בלעם היה במראה הנבואה (כמובן שהאתון לא דיברה באמת). השאלה שלי היא האם ידוע כיצד הרמבם הבין את מאמר חז"ל על 10 דברים שנבראו בין השמשות? האם הוא הבין אותו כפשוטו או כמשל (או חלקים ממנו כפשוטו וחלקים אחרים כמשל) אחד מהדברים שם זה שפי האתון נברא בין השמשות, מה המשמעות של זה ואיך זה מתיישב עם כך שהאתון דיברה במראה הנבואה? האם פי האתון שנברא בין השמשות נברא מראש כך שידבר בנבואה?
מארי הרחיב בעניין זה כאן