נשאלתי כך: בנוגע לספר תורה, לפי מה שהבנתי ממאמריך בנושא, עלייה לספר תורה פסול לדעת רבנו אסורה (תשובתו בעניין זויפה וכו') ויש בה נשיאת שם שמים לבטלה.
אני מרגיש ממש אובד עצות בנושא כאשר מזמינים אותי לעלות לתורה, במיוחד אבי מורי, ואני נאלץ לסרב או לא להגיע לבית-הכנסת בשל כך. קשה מאוד לאנשים, ובמיוחד למבוגרים, לדון או לשמוע דעה כלשהי בנושא זה, והדבר פוגע מאוד בכבודו של אבי ומעציבו.
כמו כן, אני חושש לחינוך ילדיי, אשר לומדים את השישי של הפרשה אך בפועל לא עולים לקרוא בתורה, וזאת בשונה מחבריהם. אני מרגיש שבמקום מסוים אני עושה להם עוול מכיוון שנכון להיום, הניסיון המעשי שלהם בקריאה בתורה בציבור הינו אפסי (ואולי בעתיד, הדבר יוביל לכך חלילה שמא ישכחו, לא יקפידו ואולי אף יזלזלו בשינון ובקריאה בתורה).
תשובה:
הנני ממליץ לך לעמוד איתן ולא לקום בשום-פנים-ואופן לספר תורה, אך לא לריב עם אביך או עם הזקנים התימנים בעניין זה, אלא עליך לעמוד איתן בצורה שקטה ומכובדת. ביחס לבניך, לדעתי אתה יכול להעלות אותם לתורה אם טרם מלאו להם 13, כי כמו שאין להקפיד על ילדים בלימוד הברכות, כך אין להקפיד עליהם באמירת ברכה לבטלה על-גבי ספר תורה פסול.
ברם, ככל שיתבגרו וליבם יתמלא בדעת חובה לשתפם בעניין זה. ואין לך לחשוש לחינוך ילדיך, אדרבה, כאשר הנך חושף את ילדיך לדרך האמת הישרה וליראת שמים אמיתית אין בטוחים מהם, וגם לא יהיו מאושרים ואיתנים ונבונים מהם. כמו כן, סיגול היכולת לעמוד בלחצים חברתיים חשובה בהרבה מסיגול היכולת לקום בציבור ולהתבלט בין אנשים. לקום בציבור זה דבר אשר נרכש די בקלות, ובמקרים רבים מאד אף גורר לגאווה ולעמארצות. לעומת זאת, עמידה בלחצים חברתיים קשה אלף מונים, ואף מחנכת למידת הענווה ושפלות-הרוח.
מי שיחונך מגיל קטן לעמוד בלחצים חברתיים ולדבוק בדרך האמת, יידע להתמודד עם לחצים חברתיים כל ימי חייו, ואף יבין מגיל קטן את מהותו של האדם היהודי: לעמוד איתן כנגד כל גלי הרפש והטיט המתרגשים עלינו לכלותנו, ולא להרפות לעולם מהקשר עם בורא-עולם. אמנם, עליך לידע, שכדי שבניך יעמדו איתן עליך להסביר להם את הדין ופרטיו, כדי שיתחזקו להבין: שהנך הולך בדרך האמת, שזו מעלה וזכות עצומה לדבוק בה, וכן שזו מהותו של האדם היהודי אשר עובד את ה' באמת ובלבב שלם, דהיינו לעמוד איתן על עקרונות דתנו הטהורה.
ואין לך לחשוש שמא בניך יזלזלו חלילה, כי הדבר תלוי בך ובהם: אם יקפידו על קריאת שניים מקרא ואחד תרגום מדי שבוע, לא ישכחו מאומה, ואדרבה, ילמדו מגיל צעיר ללמוד תורה לשם שמים ולא לשם עלייה לתורה בבית-הכנסת. ועל-כל-פנים, אם הנך מרגיש שהם זקוקים לפרס, הרעף עליהם אהבה ופרסים כדי שלא ירגישו בחוסר, עד שלאט-לאט יתרוממו לעבודה לשמה. "כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מַחֲזִיק יְמִינֶךָ הָאֹמֵר לְךָ אַל תִּירָא אֲנִי עֲזַרְתִּיךָ" (יש' מא, יג).