בבקשה אל תצחקו על השאלה שלי כאן. יש סיפורים רבים של רבנים חסידיים, או מקובלים, שנראים כאילו הם עושים ניסים. עכשיו אני בהחלט יודע הרמב"ם מבטל את הסיפורים האלה - ובבקשה אל תענה לי פשוט עם ציטוטים של הרמב"ם אשר קובע כי הוא לא מאמין בכל זה בלי להסביר לי את ההצדקה ההגיונית להשקפתו. השאלה שלי היא איך זה באמת הגיוני לפטור את כל האירועים האלה? האם זה באמת הגיוני להגיד שכל האנשים שאומרים שהם ראו את הבאבא סאלי מוזג כמות אינסופית של אראק מהבקבוק שלו, שכולם משקרים? אלא אם כן אנו אומרים כי באבא סאלי עשה טריק - אם כי אנשים רבים אומרים שהוא בבירור לא היה לו צינור מוסתר מתחת לבגדים שלו. אבל מה עם אנשים שאמרו שהם היו במכונית איתו, שהיה ריק מגז אבל המכונית המשיכה לנהוג? האם עלינו לומר שוב שהאנשים האלה כולם משקרים? או מה עם אנשים שלא היו להם ילדים במשך עשרים שנה, ואז הרב החסידי אמר להם שאם יאכלו מלווה דמלכא, יהיו להם ילדים בתשעה חודשים, וזה בדיוק מה שקרה? או סיפורים של אנשים שהיו חולים, והרופאים הטובים ביותר אמרו שאם ארבעים שנות ניסיון שלהם אף אחד לא התאושש אי פעם ממחלה זו, ואז המקובל נתן ברכה לחולה, או שהוא סיפר לחולה או למשפחתו לעשות מעשה מסוים, ופתאום המחלה נעלמה. האם אנחנו באמת אמורים להגיד שהרופאים משקרים, ושכל הסיפורים האלה בדיוניים? כיצד ניתן להסביר באופן רציונלי את כל ההתרחשויות הללו? האם זה באמת הגיוני לפטור אותם בקלות כזאת? אין לנו חובה לחקור אותם, וללכת בעקבות הראיות בכל מקום שהיא מובילה? האם זה לא נכון שלפעמים הרציונליסטים מתלהמים מדי בגישה שלהם לכל הסיפורים האלה - גם אם אנשים מכובדים מאוד מעידים ?עליהם
top of page

כדי לראות את זה בפעילות, יש לעבור לאתר הפעיל שלך.
12 תגובות
bottom of page
הנה מה שרבנו אומר באגרותיו (מהד' קאפח), עמ' קסג-קסד:
"אמר משה, כבר קדמו לי דברים בפרק שלפני זה במחלות הנפשיות. ומטרתי בפרק זה להדריכך הדרכה [1] המועילה לך מאד בהשקפתך ודעותיך. והוא, שכל אדם שיספר לך דברים שראה אותם והשיגם בחושיו [2], ואפילו היה אותו האדם בעיניך בתכלית הנאמנות והיושר ומעלת ההגיון והמידות, התבונן במה שמספר לך אותו, אם היה רוצה במה שאמר שהוא ראה, לחזק בכך השקפה שנראית לו, או שיטה שהוא סובר אותה, חשדהו במה שאמר שהוא ראה אותו, ואל יבלבל את מחשבותיך באותם הסיפורים, אלא בחן אותם ההשקפות והשיטות כפי שמחייב העיון, בלי לשים לב למה שאמר שהוא ראה בפועל, בין שהיה אותו המספר אחד או קבוצה מבעלי אותה השקפה. כי השאיפה [3] מביאה את האדם לדברים רעים, ובפרט בעת הריב והוויכוחים".
הערותיו של מָרי שם:
[1] עניינה עצה והדרכה טובה ומועילה מאד, הבאה רק מתוך דאגה כנה לטובה.
[2] אפילו אם יאמר לך שראה אותם בעיניו ומישש אותם בידיו, אם היו דברים שאין השכל הישר הבלתי משוחד מחייבם -- אל תאמן לו, ואפילו דברים שהשכל מקבלם, אם אין עליהם הוכחה ממקור אחר בלתי חשוד ובלתי משוחד -- אל תאמן לו, וכבר מסר לנו חז"ל כלל זה בקצרה: "אמר ר' אבא אמר רב: כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה אמרה -- שומעין לו, ואם לאו -- אין שומעין לו" (יבמות עז ע"א; צח ע"א; קדושין ע ע"ב; בכורות לח ע"ב).
[3] השאיפה לאמץ ולחזק את השקפותיו הזיותיו ודמיונותיו, בין שהם שלו, בין שחינכוהו עליהם הוזים שכמותו, בין ששמעם מ"חכם בר סמכא" ונבלעו בדמו, כי כך היא דרכם של בני אדם.
עכשיו אני משוכנע לחלוטין שבאבא סאלי השתמש בטריק מהסוג שבסרטון:
https://www.youtube.com/watch?v=V9c67l_9ZgM
https://en.wikipedia.org/wiki/Inexhaustible_bottle
הרמב"ם צדק לאורך כל הדרך! אם משהו מפר את חוקי ההיגיון, אפילו אם עשרה מיליארד אנשים אומרים שהם ראו את זה במו עיניהם, אל תאמינו לזה! זה בהכרח שקר!
בספרו של מורי קאפח 'אגרות הרמב"ם' עמוד קסג'-קסד' יש נספח שלא יסולא בפז בו הרמב"ם מדגיש במפורש את הנקודה הזו. כרגע אין לי את הספר איתי, אבל אם מישהו יכול היה בחביבות ליצור עותק של העמודים הרלוונטיים ולשתף אותו כאן עבור הקוראים, זה בהחלט יהיה מקור נהדר לאומץ ולהארה עבור הקוראים.
כל דבר שהוא בגדר "הנמנעות" חובה עלינו לדחותו, ואפילו אם ראו אותו אלף אנשים, כי לדעת רבנו "עדות השכל מכחישה את עדות העין", כלומר אם אתה יודע בשכל שדבר מסוים הוא הבל ושטות, אל תתן לעדות העין לשכנע אותך באמיתתו, והסיבה פשוטה, העין מתעתעת מאד, אך השכל אינו משקר לעולם, ויש אינסוף דרכים לשקר ולכזב ולהתעות את מראה העיניים של האדם.
לגבי הבאבא שהזכרת, כל מי שנוטה אחר הזיות המיסטיקה עובר על מצוות מפורשות בתורה אשר נוגעות באופן ישיר לעבודה-זרה, ואפילו אם הוא רק סובר שיש בדברים הללו אמת ואינו עושה אותם בפועל, הרי די בזה כדי להגדירו כ"סכל ומחוסר דעת", וכל שכן שהבאבא הזה ידוע שהיה משתמש ב"קבלה מעשית", דהיינו היה מייחס לעצמו כוחות מאגיים בפועל, ועשיית דבר זה היא בגדר עבודה-זרה, כי אין שום כוח בעולם למעט הקב"ה, ורק נביאיו מסוגלים לשנות מסדרי העולם הטבעי.
ואיני יודע מדוע אתה תמה על אנשים רבים שראו מזיגת בקבוק ערק שאינו נגמר... ואם חלילה תלך לכנסיות ותשתתף במיסות ובהטפות המטיפים הנוצרים תגלה, שהם עושים נסים ונפלאות גדולות מאד, והם מגרשים שדים ודיבוקים, ומקימים אנשים מכיסאות גלגלים, ומרפאים חולים סופניים -- ועשרות אלפי אנשים רואים אותם ומאמינים להם, ומספרים את סיפוריהם...
קצרו של דבר, אין סוף וגבול להזיות ולסכלות.
זאת ועוד, עליך גם לשאול איך נביאי השקר ניבאו ומקצת מדבריהם אכן התרחשו? ועל זאת תוכל לקרוא במאמרי: "היוכל אדם לידע את סוד העתידות?".
www.orharambam.com/post/היוכל-אדם-לדעת-את-סוד-העתידות
וכן במאמרי: "נביא שעשה נסים ונפלאות -- האם להאמין לו?".
www.orharambam.com/post/נביא-שעשה-נסים-ונפלאות-האם-להאמין-לו
וכן במאמרי: "נביא שהבטחותיו התקיימו -- האם להאמין לו"?".
www.orharambam.com/post/נביא-שהבטחותיו-התקיימו-האם-להאמין-לו
"לגבי שאלתך הראשונה, קודם כל חשוב להבין שהטריק הנ"ל לא הועיל להם לפקוד כל עקרה"
האם זה אומר שאתה שולל את התשובה שלך מאתמול כאשר אמרת כי נשים שלא היו להם ילדים במשך עשרות שנים, והם קיבלו ברכה מקודש, ואז הם ילדו ילד, אמרת שזה נגרמ על ידי האמונה של האישה בהברכה - אמונה שמרגיעה אותה, ובכך מרפא את הנזק שהמתח גרם לגופה, ועכשיו הגוף שלה מסוגל .ללדת
האם אתה אומר עכשיו שזו לא הסיבה שבגללה לאשה הזאת יש ילדים פתאום אחרי עשורים של חוסר ?ילדים? אם כן, איך אתה מסביר את לידתה הפתאומית של ילד אחרי כל השנים האלה של חוסר ילדים?
דרך אגב, בבקשה, אתה יכול לספר לי את השקפתך על בקבוק העראק האינסופי של באבא סאלי. כל האנשים שאומרים שהם ראו את זה, הם משקרים? האם באבא סאלי עשה טריק עם כלי כלשהו מתחת ?לבגדים שלו
לא כל סיפור שאדם מספר הוא בהכרח אמיתי. הרי במיוחד היום אנו משופעים בסיפורים שמופצים ברשתות חברתיות וכדומה שבסוף מתגלה שהסיפור שקרי ולא נכון וכן סיפןרים שמופצים בתקשורת. הסברתי שיכול להיות שדווקא כשאדם הלך לרב פלוני או אפילו לנוכל מסויים כביכול הברכה תפעל לא בגלל הברכה עצמה אלא בגלל שזה הזמן שהקב"ה קבע שהאישה תהיה בהריון, החולה יתרפא וכדומה. בנוסף לפעמים ישנם הרבה מקרים שבהם הרב ברך ולא הועיל אבל לא יספרו לך את זה כדי לא לפגוע בתדמית וזו עוד הוכחה שזה לא בגלל ברכת הרב.
ישנה תשובה של רב האי גאון שמתייחס לסיפורים על אודות שימוש בשמות קודש והוא פוסל הכל ואומר שכבודקים טוב טוב את המקרים מגלים שהכל שקרים.לכן גם אנחנו צריכים לבדוק ולחקור טוב אחרי כל סיפור במיוחד אם הוא סותר את השכל.
הלך לאדם פלוני ואפילו לנביא שקר
אפשר לענות על השאלה במספר נקודות:
1. לאותו רב שמספרים עליו יש אינטרס להפיץ סיפורי מופתים על עצמו כך שכידוע כל נוגע בעדותו הרי פסול לעדות.
2. לא לכל סיפור יש להאמין והראיה הגדולה לכך היא סיפור הגולם מפראג. סיפור זה כל כך נפוץ שכבר נכתבו עליו הרבה סיפורי משנה אבל מבירור קצר מסתבר שחקרו וגילו שמי שהפיץ את הסיפור פשוט הפיץ סיפור שקרי.
3. מצאתי כתוב (לא זוכר היכן ) שהקב"ה קובע זמן לייסורים עד מועד מסויים ויכול להיות שבאותו זמן בדיוק הוא