שו"ת הרשב"א חלק א' סימן שצה:
"מונטפשליר לחכם ר' יעקב בר מכיר. כתב מר, כי ראית מה שחשבתי אני בענין הכפרה שעושין לנערים בערבי יוה"כ ושאסרתי אני, והנאך... אני מצאתי מנהג זה פשוט בעירנו עם שאר דברים שהיו נוהגים כיוצא בזה, שהיו שוהטין תרנגול זקן לכפרה על הנער היולד, וחותכין ראשו ותולים הראש בנוצתו בפתח הבית עם שומים והבלים הרבה, שנראו בעיני כדרכי האמורי, ודחקתי על זה הרבה, ובחסד עליון נשמעו דברי, ולא נשאר מכל וה ומכיוצא באלו בעירנו מאומה, אע"פ ששמעתי מפי אנשים הגונים מאד מאשכנז היושבים, עמנו בבית המדרש, שכל רבני ארצם עושין כן בערב יוה"כ ושוחטיי לכפרה אווזין ותרנגולין. גם שמעתי כי נשאל לרבנו האי גאון ז"ל, ואמר שכן נהגו ועם כל זה מנעתי המנהג הזה מעירנו, מכל מקום איני רואה לפסול השחיטה."
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=165
1) כיצד אנו מתייחסים לעובדה שהרשב"א שונא-הפילוסופיה תלמיד הרמב"ן האלילי הקבלי עמד חזק נגד האשכנזים בעניין זה? במבט ראשון לפחות נראה שזה מרמז מאוד שהוא לא ראה בעצמו עבד לאשכנזים.
2) מעניין שמצד אחד נראה כי רשב"א מגנה את כפרות כנוהג פגאני, והוא גאה מאוד בעצמו על כך שהוא עוקר לחלוטין את הנוהג הזה מקהילתו, אך יחד עם זאת הוא אינו מגנה את (האי גאון, ו)האשכנזים בגרמניה על ביצועם של כפרות. השאלה היא מדוע?
1) כל מי שהופך תורת חיים לקורדום חוצבים או כל מי שסטה אחר המאגיה או ההגשמה או כל מי שמתעה את עם-ישראל אחר השקפות זרות או כל מי שמנחיל לעם ישראל דת שהיא נעדרת יסודות מחשבתיים, ובמיוחד יסודות חשובים כמו ידיעת ה' וייחוד ה'. ויש עוד, אך אלה הם הדברים הבסיסיים לעניות דעתי.
לגבי המקורות, אתה יכול למצוא אותם בשלל מאמריי, לדוגמה: "וכל המינים כרגע יאבדו"; "ביקורת על יחסי לרש"י-שר"י ותשובתי"; "כך היה הלל אומר ודישתמש בתגא - חלף"; ובעוד עשרות רבות של מאמרי דעה וביקורת.
2) ברירת המחדל היא שדברי אותם ה"חכמים" נגועים בשאיפות זרות, ויש להיזהר ולחשוד בהם שכוונותיהם אינן לשם שמים, כמו לדוגמה יוסוף קרדאווי אשר העתיק הלכות רבות מהרמב"ם -- יש לחשוד בו שכוונתו בזה הייתה להראות את עצמו שהוא נאמן לדרכם של הגאונים ויהדות ספרד הקדומה, אך אין זה אלא תכסית והטעיה לשאיפתו האמיתית והיא להפוך תורת חיים לקורדום חוצבים, ולחוקק ספר הלכות חדש אשר יאפשר לו להתקבל גם בקרב צאצאי המינים וכן אצל כל המוני העם הסכלים, וכך הוא יהפוך לכומר-דת מוביל ומרכזי, וינציח את טמטום ובערות ההמון כדי שהוא יוכל להמשיך וליהנות מהערצתם ומשלל טובות הנאה.