מו"נ ג' מג: "אבל זה שסוכות יוצאים ממנו לחג אחר כלומר שמיני עצרת, הוא להשלים בו את השמחות שלא היה אפשר לעשותן בסוכות אלא בחצרות המרווחות ובבניינים."
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/c14-2.htm#2
האם זוהי למעשה הוכחה מפורשת שלפי הרמב"ם אסור ליהודים בישראל לאכול בסוכה בשמיני עצרת, וכי במקום זאת הם חייבים לאכול בתוך בתיהם, וכי אלה שאוכלים בסוכה בשמיני עצרת מפרים לחלוטין את כל המטרה שלשמה קיים שמיני עצרת?
(ראו הל שופר וכו' ו' יג' לגבי יהודים בגולה)
לא, רבנו כאן רק מסביר באופן כללי את הסיבה שהקב"ה ציווה עלינו לחגוג את שמיני עצרת בבתים, כדי שנוכל לחגוג באופנים שלא היינו יכולים לחגוג בסוכה, אך אם אדם רוצה ויכול לחגוג חגיגה שלמה גם בשמיני עצרת בסוכה אין שום בעיה והוא יכול להמשיך ולשבת בסוכה בתנאי שיפסול אותה, כדי שלא חלילה ייראה שהוא מוסיף פרטים במצוות התורה -- כאילו חובת מצות ישיבת סוכה היא שמונה ימים.
ראה לדוגמה את פסק רבנו בהלכות סוכה (ו, יד):
"גמר מלאכול ביום השמיני [בחו"ל, כאשר יושבים בסוכה שמונה ימים, ובארץ ישראל הכוונה ליום השביעי], מוריד כליו ומפנה אותה [שבזאת יש היכר שאינו ממשיך לשבת בסוכה מדין מצות סוכה]. אין לו מקום להוריד את כליו, אם הייתה [סוכה] קטנה מכניס לה מנורה [שהכנסת כלי כזה פוסלת סוכה קטנה]. ואם הייתה גדולה מכניס לה קדרות וקערות וכיוצא בהן כדי להכיר פיסולה ושכבר נגמרה מצותה, מפני שהוא יום טוב ואינו יכול לפחות בה ולפוסלה".
ואגב למדנו, כי מי שאינו יושב בסוכה, יכול להשאירה כמות שהיא, שהרי אם הוא אינו יושב בה, אפילו היא כשרה למהדרין, הוא אינו נראה כמוסיף על מצות התורה. ורק אם הוא מבקש להמשיך ולשבת בסוכה גם ביום שמיני עצרת, רק אז הוא חייב לעשות היכר שהוא פוסל בה, כדי שלא ייראה כמוסיף.