רמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק ג' הלכות ג-ד:
"אין לך מצוה בכל המצות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה אלא תלמוד תורה כנגד כל המצות כולן שהתלמוד מביא לידי מעשה לפיכך התלמוד קודם למעשה בכל מקום. היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד תורה אם אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים לא יפסיק תלמודו ואם לאו יעשה המצוה ויחזור לתלמודו ."
שולחן ערוך הרב, יורה דעה, הלכות תלמוד תורה, פרק ד' סעיף ג: "היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד תורה אם אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים לא יפסיק תלמודו ואפילו עוסק בקדשים וטהרות שאין נוהגים עכשיו במעשה מכל מקום מצות עשה של תלמוד תורה מצד עצמה היא ג"כ גדולה משאר מצות רק שאינה שקולה כנגד כל המצות כולן אלא משום שהתלמוד מביא לידי מעשה כולן שבלעדו אי אפשר לקיימן כהלכתן."
האם הרמב"ם היה מסכים עם המילים המודגשות משולחן ערוך הרב?
אם יורשה לי להוסיף, לפי דעתי רבנו לא היה מסכים לתוספת של שו"ע הרב או איך שתקרא לו, כי הוא מדגיש יתר על המידה את חשיבות לימוד התורה, ומטשטש לעניות דעתי את ערך המעשה, עד שמי שקורא את דבריו עלול לשגות בסופו-של-דבר שלימוד תורה דוחה גם את המצוה כאשר אין מי שיעשה אותה, וכמו שאמר שלמה המלך: "ברוב דברים לא יחדל פשע" (מש' י, יט).
כמו כן, אם תעיין בהמשך דבריו שם תגלה, שהוא מוסיף דוגמאות למקרים שבהם על האדם לעזוב את תלמודו, ובזאת הוא למעשה מגדיר ומצמצם את החובה לעזוב את תלמוד התורה לשם עשיית מצוה. ומטרתם בכל זאת היא ידועה, לרומם את לימוד התורה המהובל שלהם כדי ליהנות מדברי תורה, ולהתחמק מעשיית מצוות חשובות אחרות הדורשות מאמץ וטרחה (כגון גיוס לצה"ל).
א) תלמיד־הרמב"ם כתבת: "2.) ג. מדוע אתה מניח בפשטות שקדשים וטהרות רלוונטיות אך ורק לכהנים? ד. כמו כן מה לגבי ספר ויקרא, מדוע כל עם ישראל קורא את ספר תורת כהנים האם לדעתך הרמב"ם סובר שיש בכך בזבוז זמן?"
אתה צודק שיש הלכות בקדשים וטהרות הנוגעות לכל יהודי, לא רק לכהן או ללוי.
וכולנו בהחלט צריכים לקרוא ספר ויקרא. אחרי הכל, זה חלק של התורה בחומש.
ב) אבל השאלה החשובה היא האם בעידן של ימינו צריך יהודי להשקיע יותר זמן בלימוד מעמיק של נושאים אלה.
1) יהודי צריך להשתמש בכל רגע של זמנו בצורה מצוינת ביותר - כפי שמציין הרמב"ם בהלכות דעות ג' ב: "צריך האדם שיכוון לבו וכל מעשיו כולם לידע את השם ברוך הוא בלבד." וכיוון ששעות היום מוגבלות, לכן עלינו לקבוע סדר עדיפויות לנושאי הלימוד שיכולים לסייע לנו להגיע למצוינות האנושית.
2) עכשיו, המצוינות האנושית, כפי שהיא נוגעת ללימוד, כוללת את הלימוד של כל מה שעוזר לנו להגיע לתיקון הגוף ותיקון הנפש.
3) כמו כן, אסור לנו לחיות בהכחשה או במצב של פנטזיה. ובעוד אנו חייבים תמיד לשמור על תקווה, עלינו להודות כי מבחינה מציאותית, לאור האופי המפוצל האנטי-רציונלי המיסטי של העם היהודי בימינו, ולעומת זאת, לאור הדרישות בהלכות מלכים שיש למלא על מנת שהמשיח יבוא, אין סיבה רציונלית לחשוב כי המשיח יגיע בקרוב.
4) לכן, לאור העובדה שיהודי צריך להשתמש בכל רגע של זמנו להגיע למצוינות האנושית, אין ספק שבנסיבות הנוכחיות אנו יכולים להציע כי לימוד הלכות קדשים וטהרות (למעט מעט הלכות מוסריות בסוף החלקים האלה במשנה תורה) לא יוביל לא לתיקון הגוף ולא לתיקון הנפש.
5) ולכן, יהודי בעידן של ימינו המבקש מצוינות אנושית, אל לו ללמוד קדשים וטהרות יותר ממה שנחוץ. הוא מחויב ללמוד את כל החומש, כולל ספר ויקרא, אבל כדי להשקיע יותר מזמנו המוגבל בלימוד הלכות האלה - מלאות פרטים וספציפיות, יהיה בזבוז זמן שבו הוא צריך להשתמש כדי ללמוד נושאים דחופים יותר אשר יובילו לתיקון הגוף והנפש שלו.
6) ואני חושב שהמילים החכמות של אבן כספי על ויקרא א׳ א׳ מועילות מאוד עבורנו:
"כבר התועדתי בפרושי זה פעמים, ובספר הסוד ובספר המשל, כי תכונתי חזקה בבחירת הקיצור בכל מקום, לכן כאשר ראיתי זאת הפרשה ורבות מהנמשכות אחריה, סובבות על מעשה זבחים וקרבנות אשר ידוע שמשרע״ה כתבו בספרו מוכרח ואנוס, כי אין חפץ לשם בעולות וזבחים, רק הכרח מנהג האומות כולם בזמן ההוא הביאם לזה, לכן די לנו בידיעת מלות אלו הספורים ואם לא נדעם אין זה היזק בזה... לכן אניח הפרשה הזאת, והפרשת צו, ויהי ביום השמיני, גם אעזוב פרוש פרשיות באו בטמאות וטהרות אינם נוהגות, ויספיק בם פרושי הקדמונים כפרשת תזריע ותורת המצורע. וכן אעזוב פרשת אחרי מות במה שבאו בה קצת קרבנות, אבל אדבר במה שבא בה מצות העריות."
http://mg.alhatorah.org/Full/Vayikra/1.1#e0n6
7) אבל זה מאוד חשוב להדגיש שיהודי שכזה צריך בהחלט ללמוד את הפילוסופיה העומדת בבסיס קדשים וטהרות - כלומר, עליו ללמוד את הקטעים הרלוונטיים במורה הנבוכים של הרמב"ם, שכן זה בהחלט יוביל אותו לשלמות האנושית.
[8) וחשוב באותה מידה להדגיש כי כל היהודים חייבים בוודאי ללמוד את הלכות משיח - הלכות שהן בהחלט רלוונטיות לכל היהודים בכל עת, מהסיבות הבאות:
1) עלינו לדעת מה עלינו לעשות כדי להביא לתהליך המשיחי;
2) עלינו לדעת את טיבם של האירועים שחייבים להתרחש בתקופה המשיחית, ואת הדרישות שהמשיח צריך למלא, כדי שנוכל לוודא שזוהי תקופה המשיחית האמיתית, ושהוא המשיח האמיתי;
3) רק באמצעות הידע המצוין שלנו על הלכות משיח נוכל לזהות משיחי שקר. וכפי שראינו לאורך הדורות, וכפי שאנו, אבוי, ממשיכים לראות היום, כאשר העם היהודי אינו לומד הלכות נבואה והלכות משיח, הוא פותח את ההזדמנות המושלמת עבור כל מיני נביאי שקר ומשיחי שקר לנצל את הבורות של ההמונים בנושאים אלה, ולהציג את עצמם כנביאים אלוהיים וכמשיח האמיתי - עם תוצאות קטסטרופלי.]
1) רמזת על הבחנה חשובה. שולחן ערוך הרב מדבר על לימוד קדשים וטהרות בתוך התלמוד, ואילו הרמב"ם, לעומת זאת, ירצה שנושאים אלה יילמדו מתוך ספר ההלכות שלו - משנה תורה.
2) אבל גם לגבי הרמב"ם, בוודאי נוכל לתהות אם הוא יטען שאדם רגיל שאינו כהן או לוי, זה בזבוז זמן עבורו ללמוד את קדשים וטהרות כאשר הוא יכול לבלות את זמנו ללמוד הלכות אחרות רלוונטייות הרבה יותר בחייו, או ללמוד פרדס, או לעשות מצוות אחרות באותו זמן מאשר תלמוד תורה. אין זה כך?
3) ואפילו לאלה שהם כהן או לוי, נראה לי כי על פי הדרישות בהלכות מלכים שיש למלא על מנת שהמשיח יבוא, ולעומת זאת, לאור האופי המפוצל האנטי-רציונלי המיסטי של העם היהודי בימינו (לדוגמה מעידה לאחרונה, לפני פחות מעשרה ימים, חצי מיליון יהודים הלכו להתפלל למלאך השומר ה'אלוהי' המת שלהם במירון), אנו יכולים לומר בוודאות כמעט מוחלטת כי המשיח לא תגיע בקרוב.
4) ולכן ודאי שבנסיבות הנוכחיות, זה בזבוז זמן, אפילו לאלה שהם כהן או לוי, ללמוד את קדשים וטהרות כשישנם הלכות אחרות רלוונטייות הרבה יותר שהם חייבים ללמוד, ואם אכן כבר למדו את כל ההלכות אחרות, אז בוודאי נוכל לטעון כי בנסיבות הנוכחיות הם צריכים להתחיל ללמוד פרדס. אין זה כך?