1) תילים לב' ו: עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֮ לְעֵ֪ת מְ֫צֹ֥א רַ֗ק לְ֭שֵׁטֶף מַ֣יִם רַבִּ֑ים אֵ֝לָ֗יו לֹ֣א יַגִּֽיעוּ
התלמוד בבלי בברכות דף ח' עמ' א מנסה לברר איזה נושא ראוי לתשומת לב מיוחדת בתפילתו של חסיד:
לעת מצא אמר ר' חנינא לעת מצא זו אשה... ר' נתן אומר לעת מצא זו תורה... מר זוטרא אמר לעת מצא זה בית הכסא. אמרי במערבא הא דמר זוטרא עדיפא מכלהו
2) על הפסוק במשלי ד' יג' הַחֲזֵ֣ק בַּמּוּסָ֣ר אַל־תֶּ֑רֶף נִ֝צְּרֶ֗הָ כִּי־הִ֥יא חַיֶּֽיךָ כותב הגר"א:
כי מה שהאדם חי הוא כדי לשבור המדה שלא שבר עד הנה, לכן צריך תמיד להתחזק, ואם לא יתחזק למה לו חיים 3) באופן דומה, שמעתי שהגר"א בספר 'אבן שלמה' טוען שבגמרא לעיל מר זוטרה מדבר בצורה מטפורית, ושמר זוטרה באמת אומר לנו שכמו שבית הכסא זה המקום בו אדם מפטר את כל החומרים הרעילים בגופו שעלולים לפגוע בו אם ישארו בתוכו, כך גם החסיד יתפלל לאלוהים שיעזור לו להיפטר מהמידות הרעות (מתכונות האופי הרעילות) שיש לו בתוכו, הפוגעות בו כל עוד הוא לא מפטר אותן, שהרי אחרי הכל "מה שהאדם חי הוא כדי לשבור המדה שלא שבר עד הנה, לכן צריך תמיד להתחזק, ואם לא יתחזק למה לו חיים"
4) האם זו קריאה מוצדקת של דברי מר זוטרה, או שעדיף לטעון שמר זוטרה התכוון לדבריו פשוטו כמשמעו, ומכיוון שבזמן ובמקום בו התגורר רוב השירותים היו מחוץ לעיר, ומכיוון שבריאות גופנית מצוינת חשובה מאוד, לכן מר זוטרה הבין שהפסוק מלמד אותנו שהחסיד יתפלל לאלוהים שאלוהים יעזור לו להיות תמיד בסמיכות לבית הכסא?
והנה דברי הרמב"ם בעניין חיוני זה:
הל' דעות פרק א' הלכה א: הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים ואלו הן: לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב ולא ישתה אלא כשהוא צמא ואל ישהא נקביו אפילו רגע אחד אלא כל זמן שצריך להשתין או להסך את רגליו יעמוד מיד
שם הלכה טו: וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל או מי שמשהא נקביו או מי שמעיו קשין אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה כל ימיו יהיו מכאובים וכחו תשש
5) אולי הגר"א חשב שכאשר הפסוק הזה נקרא בהקשר של כל פרק לב' בתהילים אז לא הגיוני לקרוא את הפסוק כמתייחס לצרכים גופניים
6) לסיכום, האם מר זוטרה התכוון לדבריו פשוטו כמשמעו, או בצורה מטפורית כפי שהגר"א מבין אותם, או שניהם?
נראה לי שרב זוטרא התכוון לכך שהיציאות יהיו בקלות, כי מחלות המעיים והיציאות הקשות הן מהייסורים הקשים ביותר שעלולים לבוא על האדם.
לימודו של ההוזה מווילנא רחוק מאד לפי דעתי מכוונתו של מר זוטרא אך אין מקשין על הדרשן.
זאת ועוד, לגבי ההוא מווילנא, נראה מדבריו כי מטרת תיקון המידות היא מטרה בפני עצמה, אך זו שגיאה גדולה, כי לדעת רבנו מטרת תיקון המידות והכשרתן היא לידע את ה' יתעלה. אך העגלון מווילנא לא ידע ולא יבין מהי ידיעת השם וראה בפילוסופיה כפירה, ובחשכת ההזיות והשדים התהלך.