לצערנו הגדול, גברים אורתודוקסים רבים אימצו את המנהג הגוי המגעיל של 'הצעת נישואין' בה הגבר נופל על ברך אחת ומתחנן מהאישה להסכים להינשא לו ("ונשים משלו בם")
נראה שזה ניתן להתנגדות לפחות מהסיבות הבאות, אם לא יותר מכך: 1) המלך לעולם לא מתכופף למלכה, 2) בהתבסס על הפסוק בתורה, הגבר אמור לקחת את האישה בנישואין, ולא להפך; ואף על פי שזה לא טקס הנישואין בפועל, עדיין זה מפר את השקפת התורה על טיב היחסים בין גבר לאישה
מה הרמב"ם היה חושב על מנהג הגויים הנפוץ הזה בקרב היהודים האורתודוקסים?
ראה הלכות עבודה זרה פרק יא, הלכות א-ב:
א אין הולכין בחוקות הגויים, ולא מידמין להם--לא במלבוש, ולא בשיער, וכיוצא בהן: שנאמר "ולא תלכו בחוקות הגוי" (ויקרא כ,כג), ונאמר "ובחוקותיהם, לא תלכו" (ויקרא יח,ג), ונאמר "הישמר לך, פן תינקש אחריהם" (דברים יב,ל). הכול בעניין אחד הוא מזהיר: שלא יידמה להן--אלא יהיה הישראלי מובדל מהם וידוע במלבושו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו. וכן הוא אומר "ואבדיל אתכם מן העמים" (ויקרא כ,כו).
ב לא ילבוש במלבוש המיוחד להן. ולא יגדל ציצית, כמו ציצית ראשם; ולא יגלח מן הצדדין ויניח השיער באמצע, כמו שהן עושין, וזה הוא הנקרא בלורית; ולא יגלח השיער מכנגד פניו מאוזן לאוזן ויניח הפרע מלאחריו, כדרך שהן עושין. לא יבנה מקומות כבניין היכלות של עבודה זרה כדי שייכנסו בהן רבים, כמו שהן עושין. וכל העושה אחת מאלו, וכיוצא בהן--לוקה.