להבנתי, התשובה ברורה שאסור באיסור חמור להמית אדם. אמנם, אם האדם מבקש, ניתן לכבד את רצונו ולא לחבר אותו למכונות שמאריכות את חייו (בדרך כלל כאשר האדם במצב של אי הכרה), כדי שמותו יהיה מהיר יותר וכך ייחסכו ממנו ייסורים גדולים.
ברם, לפעול פעולה אקטיבית, ולוּ הקטנה ביותר, אשר מקצרת את חייו של האדם אסור באיסור חמור, וכפי שפוסקים חז"ל ורבנו בהלכות אבל (ד, ה): "הגוסס הרי הוא כחי לכל דבר, [ולכן] אין קושרין לחייו, ואין פוקקין נקביו, ואין מניחין כלי מתכות וכלי מקר על טבורו שלא יתפח, ולא סכין אותו, ולא מדיחין אותו, ולא מטילין אותו על החול ולא על המלח – עד שעה שימות [ואת כל הדברים הללו עושים אך ורק למי שמת ולא למי שגוסס]; והנוגע בו – הרי זה שופך דמים, למה זה דומה: לנר שמטפטף, כיוון שייגע בו אדם – יכבה. וכל המאמץ עיניו [סוגר את עיניו של המת] עם יציאת נפש – הרי זה שופך דמים, אלא ישהה מעט שמא נתעלף. וכן אין קורעין עליו, ולא חולצין כתף, ולא מספידין, ולא מכניסין עימו ארון ותכריכין בבית – עד שימות".
כמו שמותר לשחוט בעלי חיים לצורכי האדם, כך מותר להמית אותם מה שנקרא "המתת חסד".
וראה נא את דברי רבנו בפירושו למשנה בבא קמא (ד, ג): "ואל יקשה בעיניך דבר זה ואל תתמה עליו כמו שלא תתמה על שחיטת בעלי החיים אף-על-פי שלא עשו שום רע, לפי שמי שלא נשלמו בו התכונות האנושיות אינו אדם באמת ואין תכליתו אלא לאדם".
שלום וברכה,
להבנתי, התשובה ברורה שאסור באיסור חמור להמית אדם. אמנם, אם האדם מבקש, ניתן לכבד את רצונו ולא לחבר אותו למכונות שמאריכות את חייו (בדרך כלל כאשר האדם במצב של אי הכרה), כדי שמותו יהיה מהיר יותר וכך ייחסכו ממנו ייסורים גדולים.
ברם, לפעול פעולה אקטיבית, ולוּ הקטנה ביותר, אשר מקצרת את חייו של האדם אסור באיסור חמור, וכפי שפוסקים חז"ל ורבנו בהלכות אבל (ד, ה): "הגוסס הרי הוא כחי לכל דבר, [ולכן] אין קושרין לחייו, ואין פוקקין נקביו, ואין מניחין כלי מתכות וכלי מקר על טבורו שלא יתפח, ולא סכין אותו, ולא מדיחין אותו, ולא מטילין אותו על החול ולא על המלח – עד שעה שימות [ואת כל הדברים הללו עושים אך ורק למי שמת ולא למי שגוסס]; והנוגע בו – הרי זה שופך דמים, למה זה דומה: לנר שמטפטף, כיוון שייגע בו אדם – יכבה. וכל המאמץ עיניו [סוגר את עיניו של המת] עם יציאת נפש – הרי זה שופך דמים, אלא ישהה מעט שמא נתעלף. וכן אין קורעין עליו, ולא חולצין כתף, ולא מספידין, ולא מכניסין עימו ארון ותכריכין בבית – עד שימות".