נשאלתי כך: "רציתי לשאול, האם מה שאומרים על המילה פרדס – פשט, רמז, דרש וסוד, הוא אמיתי (ושכך צריך ללמוד את התורה) או לא?". להלן תשובתי:
לדעת חז"ל ורבנו, ה"פרדס" הוא כינוי ללימוד העניינים העמוקים: מדעי הטבע ומדעי האלהות (מעשה בראשית ומעשה מרכבה), וכֹה דברי רבנו בסוף פרק ד בהלכות יסודי התורה:
[יט] "וענייני ארבעה פרקים אלו שבחמש מצוות האלו [=ידיעת ה', שאין שם אלוה זולתו, ייחוד ה', אהבת ה', ויראת ה'; וידיעתן לעומקן תלויה בידיעת העמוקות] – הם שחכמים הראשונים קוראין אותן 'פרדס', כמו שאמרו: 'ארבעה נכנסו לפרדס' [חגיגה יד ע"ב], ואף-על-פי שגדולי ישראל היו וחכמים גדולים היו, לא כולם היה בהן כוח לידע ולהשיג כל הדברים על בוריין".
[כ] "ואני אומר, שאין ראוי להיטייל בפרדס, אלא מי שנתמלא כרסו לחם ובשר, ולחם ובשר זה הוא לידע ביאור האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצוות. ואף-על-פי שדברים אלו, 'דבר קטן' קראו אותן חכמים, שהרי אמרו חכמים: 'דבר גדול מעשה מרכבה, ודבר קטן הוויות דאביי ורבא' [סוכה כח ע"א], אף-על-פי-כן ראויין הן להקדימן, שהן מיישבין דעתו של אדם תחילה, ועוד: שהן הטובה הגדולה שהשפיע הקדוש-ברוך-הוא ליישוב העולם-הזה, כדי לנחול חיי העולם-הבא. ואפשר שיידָעם הכול, קטן וגדול, איש ואישה, בעל לב רחב ובעל לב קצר".
נמצא, שחז"ל ורבנו לא פירשו כפי הפירוש הידוע בציבור בימינו בעניין הפרדס (שנזכר בדברי השואל). ובכל זאת, מהו המקור לפירוש הידוע בציבור בימינו? ובכן, על-כך ראו בוויקיפדיה:
"מסורת, שמופיעה בתיקוני הזוהר [המקולקל], דורשת את המילה 'פרדס' כראשי תיבות של המילים: פשט, רמז, דרש וסוד. ככל הנראה המקור לראשי תיבות אלו מופיע אצל ר' משה די לאון בשלהי המאה הי"ג (אשר יש המייחסים אליו את חיבור ספר הזוהר): 'כפי אשר פירשתי בספר אשר חיברתי הנקרא פרד"ס, וקראתי שמו פרדס על עניין ידוע שחיברתי אותו בסוד ארבעה דרכים בעניין שמו ממש, ארבעה נכנסו לפרדס: פשט, רמז, דרשה, סוד, עניין פרדס'. בסדר זה, על-פי פרשנות זו, על הלומד להתקדם בלימוד התורה – בתחילה עליו להתעמק בפשוטו של הכתוב, לאחר-מכן להבין דברי רמז המצויים בו, לאחר-מכן ללמוד דברי דרש, ורק בשלב האחרון (אליו מגיעים רק יחידי סגולה) הוא רשאי להתעסק בדברי סוד. בשל הסיבה הזו יש המקפידים בחוגים הדתיים למנוע לימוד קבלה ועיסוק בתורת הסוד לפני גיל 40".
נמצא, שמדובר בפרשנות-מינות שמטרתה להחדיר לעם-ישראל את "תורת הסוד", דהיינו את תורת הקבלה הפגאנית שהחדירו לעמֵּנו מינים וכופרים וכסילים ארורים. ואגב, לדעתי, "מניעת לימוד הקבלה ועיסוק בתורת הסוד לפני גיל 40", נועדה לעניין פשוט מאד: להסתיר ולכסות על העובדה הברורה והגלויה ש"תורת הסוד" הזו הינה תורת מינות, תועבות וזימות. אגב, לדעת רבנו, לאחר לימוד התנ"ך ויסודות הדת והמדע, יש ללמוד הלכה, מחשבה ומדעים.