מיותר להתפלל הרבה (הודו, פרשת העקידה וכו) ועדיף ללמוד תורה במקום. אני אישית קורא קריאת שמע פעמיים ביום כולל התוספות ולשם כך ראה הל' קריאת שמע כיצד תצא ידי חובה וגם מתפלל תפילה אחת ביום (עמידה) כי כך חייבו. בהצלחה אברהם אחי היקר.
לכתחילה אין איסור לומר אותו, ברם, לאחר שהוא הפך לדגל של הקבלה אשר הפליגה מאד ב"סודות" של אמירתו, לדעתי אסור לבר-דעת לאמרו בציבור, כדי שלא להיות שותף להנצחת הסכלות והטמטום של הדת האורתודוקסית הקבלית.
לדעת רבנו אדם צריך ללמוד תנ"ך ולאחר מכן את ספרו משנה תורה.
ובמקביל לעסוק בלימוד המדעים וידיעת ה', וכן בלימוד מחשבת ישראל.
תודה מארי.
לכאורה טעם תוספות אלה בתפילה נועדו 'כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה וגמרא'. האם רבינו לא מצא בכך חשיבות?
לנאור,
כנראה רבנו סבר שמיותר להאריך בגריסת משניות בתור תפילה.
איני יודע מה המקור לפסוקי הודו, ולא לאמירת עקידת יצחק.
לאיתמר,
אינך צודק, חז"ל חייבו להתפלל פעמיים ביום (ותפילת ערבית רשות).
מיותר להתפלל הרבה (הודו, פרשת העקידה וכו) ועדיף ללמוד תורה במקום. אני אישית קורא קריאת שמע פעמיים ביום כולל התוספות ולשם כך ראה הל' קריאת שמע כיצד תצא ידי חובה וגם מתפלל תפילה אחת ביום (עמידה) כי כך חייבו. בהצלחה אברהם אחי היקר.
אם בנוסחאות תפילה עסקינן, רציתי לשאול -
בסדר התפלה לרב עמרם גאון כתב לומר לפני ברוך שאמר משנת איזהו מקומן ובריתא דרבי ישמעאל. מדוע איפוא רבינו השמיט שני קטעים אלו?
שאלה נוספת אם יש בקיאים בדבר -
מהו המקור של הספרדים לאמירת עקדת יצחק בתפילה. וכמו כן מה המקור לפסוקי 'הודו'?
קטעים אלו אינם מוזכרים בגאונים וברמב"ם, אולם אפשר למצוא אותם בסידורי הספרדים משנת ר"ן, ומסתמא שעוד לפני.
תודה מראש לכל המסייעים.
תודה רבה
לכתחילה אין איסור לומר אותו, ברם, לאחר שהוא הפך לדגל של הקבלה אשר הפליגה מאד ב"סודות" של אמירתו, לדעתי אסור לבר-דעת לאמרו בציבור, כדי שלא להיות שותף להנצחת הסכלות והטמטום של הדת האורתודוקסית הקבלית.