נחמיה פרק ב: א וַיְהִ֣י | בְּחֹ֣דֶשׁ נִיסָ֗ן שְׁנַ֥ת עֶשְׂרִ֛ים לְאַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּ֖לֶךְ יַ֣יִן לְפָנָ֑יו וָֽאֶשָּׂ֚א אֶת־הַיַּ֙יִן֙ וָֽאֶתְּנָ֣ה לַמֶּ֔לֶךְ וְלֹֽא־הָיִ֥יתִי רַ֖ע לְפָנָֽיו:בוַיֹּאמֶר֩ לִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ מַדּ֣וּעַ | פָּנֶ֣יךָ רָעִ֗ים וְאַתָּה֙ אֵֽינְךָ֣ חוֹלֶ֔ה אֵ֣ין זֶ֔ה כִּי־אִ֖ם רֹ֣עַ לֵ֑ב וָֽאִירָ֖א הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד:גוָֽאֹמַ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ הַמֶּ֖לֶךְ לְעוֹלָ֣ם יִֽחְיֶ֑ה מַדּ֜וּעַ לֹא־יֵֽרְע֣וּ פָנַ֗י אֲשֶׁ֨ר הָעִ֜יר בֵּֽית־קִבְר֚וֹת אֲבֹתַי֙ חֲרֵבָ֔ה וּשְׁעָרֶ֖יהָ אֻכְּל֥וּ בָאֵֽשׁ:דוַיֹּ֚אמֶר לִי֙ הַמֶּ֔לֶךְ עַל־מַה־זֶּ֖ה אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֑שׁ וָֽאֶתְפַּלֵּ֖ל אֶל־אֱלֹהֵ֥י הַשָּׁמָֽיִם:הוָֽאֹמַ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֔וֹב וְאִם־יִיטַ֥ב עַבְדְּךָ֖ לְפָנֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר תִּשְׁלָחֵ֣נִי אֶל־יְהוּדָ֗ה אֶל־עִ֛יר קִבְר֥וֹת אֲבֹתַ֖י וְאֶבְנֶֽנָּה:ווַיֹּאמֶר֩ לִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וְהַשֵּׁגָ֣ל | יוֹשֶׁ֣בֶת אֶצְל֗וֹ עַד־מָתַ֛י יִהְיֶ֥ה מַֽהֲלָכְךָ֖ וּמָתַ֣י תָּשׁ֑וּב וַיִּיטַ֚ב לִפְנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ וַיִּשְׁלָחֵ֔נִי וָֽאֶתְּנָ֥ה ל֖וֹ זְמָֽן:זוָֽאוֹמַר֘ לַמֶּלֶךְ֒ אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֔וֹב אִגְּרוֹת֙ יִתְּנוּ־לִ֔י עַל־פַּֽחֲו֖וֹת עֵ֣בֶר הַנָּהָ֑ר אֲשֶׁר֙ יַֽעֲבִיר֔וּנִי עַ֥ד אֲשֶׁר־אָב֖וֹא אֶל־יְהוּדָֽה:חוְאִגֶּ֡רֶת אֶל־אָסָף֩ שֹׁמֵ֨ר הַפַּרְדֵּ֜ס אֲשֶׁ֣ר לַמֶּ֗לֶךְ אֲשֶׁ֣ר יִתֶּן־לִ֣י עֵצִ֡ים לְ֠קָרוֹת אֶת־שַֽׁעֲרֵ֨י הַבִּירָ֚ה .אֲשֶׁר־לַבַּ֙יִת֙ וּלְחוֹמַ֣ת הָעִ֔יר וְלַבַּ֖יִת אֲשֶׁר־אָב֣וֹא אֵלָ֑יו וַיִּתֶּן־לִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כְּיַד־אֱלֹהַ֖י הַטּוֹבָ֥ה עָלָֽי
האם אנו רואים מכאן כי מותר למנהיג רוחני לבקש טובות הנאה עבור הקהילה שלו
?מהממשלה
המלאכה היא אחת מהמעלות הגדולות והחשובות ביותר בדת משה, ואם קהילה מסוימת החליטה להפנות עורף ליסוד חשוב זה, אין לסייע לה ולעודד אותה לכפור ביסודי הדת, כי לא רק שמדובר בעבירה על חוקי התורה יש כאן גם חילול השם, בשל עיוות הדת והפיכתה לקרדום לחפור בה.
אולם, אם מדובר בקהילה מנוחשלת, כלומר קהילה אשר מפלים אותה לרעה בשל אנטישמיות או גזענות, ומנציחים בקרבה את הבערות והעוני בכוונת מכוון (ראה לדוגמה את ספרו של סבירסקי "לא נחשלים אלא מנוחשלים" על השכבות החלשות בישראל), ברור שיש לסייע להם כי מצוה לסייע להביא צדק לעולם.
איני חושב שיש הבדל בין ממשלה יהודית או לא יהודית, הכל תלוי במעשיהם של אלה שמבקשים סיוע, האם הסיוע הוא צודק או לא, כי אסור לגנוב מהגוי כמו שאסור לגנוב מהיהודי ואפילו מעובד עבודה זרה אסור לגנוב.
אם מדובר בטובה חומרנית שהעם זקוק לה כדי לחיות חיים תקינים -- וודאי שמותר; אך אם מדובר בטובה חומרנית שנועדה להעשיר את בעלי ההון ולהרבות להם כסף ומותרות מיותרות, כלומר שאין בה צורך אמתי ומטרתה אהבת הממון ותאוות בצע -- נראה לי ברור שאסור.
"מרי אדיר כתבת: "ובמקום שמדובר בטובת העם ולא בטובה אישית חומרנית וכו׳
?מה עם טובה חומרנית להעם? זה מותר
תלמיד הרמב"ם, יישר כוחך על תשובותיך!
תלמיד משה, נראה כי החילוק האחרון שעשית נכון מאד, ובמקום שמדובר בטובת העם ולא בטובה אישית חומרנית, מותר למנהיג לבקש עזרה וסיוע ממלך גוי, ודומני שאין זה רק בגדר "מותר" אלא אף מחובתו של מנהיג העם לייצג את העם לפני השלטונות ולדאוג לכל חסרונם.
חשבתי על הנושא הזה הרבה, וזה נראה כי השאלה שלי מבוססת על הנחת שווא. זה הגיוני כי אברהם לא לקח כל סוג של תשלום על העזרה שהוא נתן לארבעת המלכים. זה משום שהם היו חושבים שהוא רק עזר .להם כדי לקבל תשלום, לא בגלל הצדק. ומאותה סיבה, זה הגיוני שמשה לא נקט כל אמצעי תשלום
אבל עם נחמיה המצב שונה. היה ברור לכל שהוא אינו משתמש בעמדתו כדי לזכות בכל תועלת אישית, או לבקש מתנות חומרניות לעמו. לא. הוא ביקש ממלך חזק לעזור ליהודים לבנות את בית המקדש. ולא היה שום חשש שנחמיה משתמש בעמדתו ככלי לתועלת אישית או לתועלת החומרית .של עמו. ההפך הוא הנכון. כולם היו רואים שהוא פועל למען אלוהים
.במקרה זה בוודאי אין בעיה לבקש מתנות חינם עבור היהודים
האם זה הגיוני, או שאתם חושבים שעדיין אסור במצבים כאלה להשתמש בעמדתך כדי לזכות בהטבות ?קדושות
אם זה עוול מוסרי (חילול השם?) עבור נביא או צדיק לנצל את עמדתו לרכוש מתנות חינם - אם לעצמו או לאחרים - אין ספק שזה לא משנה מתי זה קורה
.כשאני אומר 'למען הקהילה שלו' אני מתכוון לעם היהודי. אז אנו רואים מן הרמב"ם כי אסור לגויים לממן את המבנה הפיזי של בית המקדש, כאשר הם בוחרים דרך .היוזמה שלהם להתנדב את כספם על זה.
וכאן לא רק המלך לא עשה את הצעד הראשון על ידי התנדבות העצים לבית המקדש באמצעות היוזמה
שלו, אלא להיפך, נחמיה עשה את הצעד הראשון על ידי ניצול עמדתו לבקש מהמלך לתת מתנה חינם .ליהודים
.לפיכך, על פי קריאה פשוטה של הפסוקים, ללא פרשנויות כפוי, יוצא שנחמיה טעה כפליים
מן המשמעות הפשוטה של הפסוקים, נחמיה ביקש מתנה חינם של עצים. אני רוצה להבין למה זה היה בסדר שהוא יעשה את זה.
האם לא למדנו ממָרי אדיר כי הנביאים ומנהיגי הגדולים של היהודים מעולם לא השתמשו בגדולתם כדי לרכוש מתנות חינם? וגם אם זה היה עבור הקהילה, וגם אם היה לבנות את בית המקדש, העיקרון הוא עדיין אותו דבר.
זה לא כך?