רבנו פוסק בהלכות שבת (יא, ט): "אבל המוחק על מנת לקלקל, פטור", כלומר, מי שמחק אפילו אות אחת מן הדף או הקלף, במטרה לקלקל, עבר על איסור דרבנן.
ובמלים אחרות, היה מקום לכאורה להשוות את שני העניינים הללו.
ברם, קריעת אריזת אוכל אינה בגדר של מוחק לפי דעתי, כי מוחק הוא מוחק המלה מעל גבי הדף או הקלף, ואילו קורע אריזה אינו מוחק אלא קורע את האריזה ומפריד את האותיות, ולא מוחק אותן מעל גבי נייר האריזה.
כמו כן, אין לו שום כוונה למחוק ומטרתו היא הוצאת האוכל מן השקית.
לפיכך, לפי דעתי אין שום סיבה לחשוש לקרוע אריזות אוכל בשבת.
ובמיוחד שהעניין שדומה לקריעת אריזת אוכל בדמיון רחוק הוא איסור דרבנן.
רבנו פוסק בהלכות שבת (יא, ט): "אבל המוחק על מנת לקלקל, פטור", כלומר, מי שמחק אפילו אות אחת מן הדף או הקלף, במטרה לקלקל, עבר על איסור דרבנן.
ובמלים אחרות, היה מקום לכאורה להשוות את שני העניינים הללו.
ברם, קריעת אריזת אוכל אינה בגדר של מוחק לפי דעתי, כי מוחק הוא מוחק המלה מעל גבי הדף או הקלף, ואילו קורע אריזה אינו מוחק אלא קורע את האריזה ומפריד את האותיות, ולא מוחק אותן מעל גבי נייר האריזה.
כמו כן, אין לו שום כוונה למחוק ומטרתו היא הוצאת האוכל מן השקית.
לפיכך, לפי דעתי אין שום סיבה לחשוש לקרוע אריזות אוכל בשבת.
ובמיוחד שהעניין שדומה לקריעת אריזת אוכל בדמיון רחוק הוא איסור דרבנן.