האם מותר למורה לכתוב את שם ה' על הלוח, כגון 'בראשית ברא אלהים'?

טרם שאשיב על שאלה זו, הבה נעיין בהלכות שבת (יא, יד), וכֹה דברי רבנו:

"אין הכותב חייב עד שיכתוב בדבר הרושם ועומד, כגון דיו [...] וכיוצא בהן. ויכתוב על דבר שמתקיים הכתב עליו, כגון עור וקלף ונייר ועץ וכיוצא בהן. אבל הכותב בדבר שאין רישומו עומד, כגון משקין ומי פירות, או שכתב בדיו וכיוצא-בו על עלי ירקות, ועל כל דבר שאינו עומד – פטור. אינו חייב אלא עד שיכתוב בדבר העומד על דבר העומד".

ובכן, נראים הדברים שהלוח הוא בגדר דבר שהכתב אינו מתקיים עליו, שהרי הכתב נמחק במחי-יד קלה. יתר-על-כן, הכתב שעל-גבי הלוח כלל אינו דומה לכתיבה על-גבי "עור וקלף ונייר ועץ וכיוצא בהן" שנזכרו בהלכה, ואשר דווקא בהם האדם מתחייב משום כותב בשבת.

ברם, ראינו שחכמים אסרו בשבת לכתוב על-גבי דבר שאינו מתקיים: "אבל הכותב [...] בדיו וכיוצא-בו על עלי ירקות, ועל כל דבר שאינו עומד – פטור [אבל אסור מדרבנן]". כלומר, אף שכתיבה על-גבי דבר שאינו מתקיים אינה בגדר כתיבה, חכמים אסרו לכתוב באופן הזה בשבת משום חומרת השבת. והוא הדין לאיסור מחיקת שֵׁם משמותיו של הקב"ה, מדובר באיסור חמור שנוגע באופן ישיר לכבוד-שמים ולחירוף ולגידוף השם הנכבד והנורא. ולכן, גם בעניינו אסרו חכמים למחוק שֵׁם משמותיו של הקב"ה, אשר נכתב על-גבי דבר שאינו מתקיים, וכמו שפוסק רבנו בהלכות יסודי התורה (ו, ו): "וכן אם היה שֵׁם כתוב על בשרו, הרי זה לא ירחוץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטינופת". כלומר, אסור למחוק שֵׁם גם מדבר שאינו מתקיים.

ולכן, יש להיזהר שלא למחוק שם משבעת שמותיו של הקב"ה שנכתב על-גבי הלוח.

מה יעשה אפוא המורה אשר מבקש בכל זאת לכתוב את השם "אלהים" על-גבי הלוח?

ובכן, לדעתי אין לכתוב כל מיני שיבושים כגון אלקים או אלדים, אלא יכתוב כך: אלהי', דהיינו ישמיט את האות האחרונה, דהיינו את המי"ם, ובמקומה יכתוב גרש קטן מעל היו"ד.

ואחתום בהלכות יסודי התורה (ו, ב;ה):

"ושבעה שמות הם: השם הנכתב יוד-הא-ואו-הא והוא השם המפורש, או הנכתב אלף-דלת-נון-יוד, ואל, ואלוה, ואלוהים, ואהיה, ושדי, וצבאות. כל המוחק אפילו אות אחת משבעה שמות אלו – לוקה. [...] שאר הכינויין שמשבחין בהן הקדוש-ברוך-הוא, כגון חנון ורחום, הגדול הגיבור והנורא, הנאמן קנא וחזק וכיוצא בהן – הרי הן כשאר דברי הקודש, ומותר למחקן".

"וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַייָ אֱלֹהֵיכֶם" (דב' יב, ג–ד).