האם מותר לבייש ממזר?

היחידים שמותר לבייש אותם הם אלה אשר עוברים על מצוות שבין אדם למקום, ואינם לוקחים מוסר גם לאחר שהוכיחו אותם, וכל-שכן עובדי עבודה-זרה או מחללי שם שמים או אלה שמתעים את העם אחר ההבל, והנה דברים מתוך מאמר שיתפרסם בקרוב:

ברם, ברור שאין הכוונה שאסור להוכיח ולבקר את מחללי-שם-שמים אשר מפיקים רווחים וטובות הנאה באצטלה של תורה, ומתעים את העם אחר ההבל וההזיות כדי לשמר את מעמדם – וכדברי החכם במשלי (כח, ד) שראינו לעיל: "עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע וְשֹׁמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ בָם".

והנה כמה הלכות בעניין זה כדי שלא יהיה ספק מהי דרכה של תורה. וכֹה דברי רבנו בהלכות סנהדרין (ג, ט): "כל דיין שנתן ממון [או התערב בכל צורה שהיא, כגון הפעלת קשרים פוליטיים] כדי שיתמנה, אסור לעמוד מפניו [=לקום לכבודו], וציוו חכמים להקל אותו ולזלזל בו. ואמרו חכמים, שהטלית שמתעטף בה תהיה בעיניך כמרדעת של חמור". כלומר, אם חז"ל פסקו כך לדיין שרק התערב באופן חד-פעמי ואפילו שלא ביקש לקבל שכר אלא כבוד בלבד, מה לפי דעתכם יהיה דינם של הדיינים שהפכו את התורה לקורדום חוצבים?

ויתרה מזאת, כאשר אדם עושה עבירה בדברי-שמים ואינו חוזר בו, מכלימין אותו ברבים, ומפרסמין חטאו, ומחרפין אותו בפניו, ומבזין ומקללין אותו! והנה פסק רבנו בהלכות דעות (ו, יב): "במה דברים אמורים בדברים שבין אדם לחברו, אבל בדברי-שמים אם לא חזר בו בסתר מכלימין אותו ברבים, ומפרסמין חטאו, ומחרפין אותו בפניו, ומבזין ומקללין אותו, עד שיחזור למוטב, כמו שעשו כל הנביאים לישראל". האם לא ברור שלדעת רבנו יש ללמוד מן הנביאים וסגנונם וביטוייהם לגבי אדם שעובר על מצוות שבין אדם למקום? וכל-שכן לגבי אדם שמתהדר בנוצות של יראת שמים ומתעה את העם אחר התהו וההבל!

והנה עוד פסק מפסקי רבנו בהלכות סנהדרין (יא, ו) ביחס לחומרת המתעים את העם אחר ההבל: "האכזריות על אלו שמטעין את העם אחר ההבל רחמים היא בעולם, שנאמר 'לְמַעַן יָשׁוּב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים' [דב' יג, יח]". האם יש עוד ספק שחובה לנהוג באכזריות ובתקיפות כלפי הרשעים המתעים את העם אחר ההבל? והתנהגות קשה אף יותר תוארה בספר נחמיה (יג, כה): "וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם".

והנה לשון נוסף מפורש של רבנו שממנו עולה בבירור כי לדעת רבנו מצוה רבה "לגנות את הרשעים ומגרעותיהם כדי להמאיס מעשיהם וזכרם בעיני בני אדם וייבדלו מהם ולא ילכו באורחותיהם", וכך הוא כותב בהקדמתו למסכת אבות בפרק החמישי (עמ' רנז):

"וכן דברי האדם כולם לא יזדקק לדבר אלא במה שיביא לעצמו בו תועלת, [...] או בשבח מעלה או אדם גדול, או בגנות מגרעת או רשע – לפי שקללת בעלי המגרעות וגינוי זכרם, אם הייתה המטרה בכך להשפילם בעיני בני אדם כדי שייקחו בהם תוכחות ולא יעשו כמעשיהם – הרי זו חובה וזו מעלה, הלא תראה אמרו יתעלה: כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה וכמעשה ארץ כנען, וסיפור הסדומיים, וכל מה שבא במקרא בגנות האנשים בעלי הרעות והמגרעות וגינוי זכרם, ושבח הצדיקים ורוממותם, אין הכוונה בהם אלא כמו שאמרתי לך, כדי שילכו בני אדם בדרכם של אלו ויתרחקו מדרכם של אלה".

וכבר הרחבתי בעניינים אלה במאמריי: "ביקורת על יחסי לרש"י-שר"י – ותשובתי", וכן בסדרת מאמריי שכותרתה: "כך היה הלל אומר: ודישתמש בתגא – חלף", ובעוד רבים.

מצד שני יכול להיות שלגמרי לא הבנתי את הסרטון הזה. להלן כמה מהתגובות שמתחת לסרטון:

אתם צריכים להבין - האיש אמר לרב שהוא גר באשדוד , וכתוב "וישב ממזר באשדוד" , אז הרב שאל בדרך בדיחותא - ראינו טת זה הרבה פעמים בגמרא , כמו: "ראיתם טבי עבדי"

הוא שאל אם לגור ור' חיים ענה לו בבדיחותא כהרגלו למי שהכירו

זה לא נגמר פה הקליפ חתכו את הסוף בסוף הוא ברך אותו והסביר על מה זה כתוב וזה לטובה נראה לי שבבחדרי חרדים היה את כל הקליפ מישהו סתם החליט להשמיץ