האם מצוה לאכול בערב יום כפור?

מצאתי כתוב בספר ששמו "שולחן ערוך" (או"ח סימן תרד):

"מצוה לאכול בערב יום כיפור ולהרבות בסעודה".

המ"ב שם כתב כי לרוב הפוסקים מצוה זו מהתורה ומיעוט סוברים שהיא מדרבנן. ומכיוון שזו מצוה, הרי שמי שאוכל יותר מקיים מצווה גדולה יותר, ולכן כתב שם "ולהרבות בסעודה".

ומה מקור דבריהם?

במסכת ראש השנה (דף ט ע"א) ומסכת יומא (דף פא ע"ב), שם נאמר:

"תני חייא בר רב מדיפתי: 'ועניתם את נפשותיכם בתשעה', וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין? אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי".

לטענתם מכיוון שלימוד עניין האכילה בערב כפור הוא מפסוק בתורה, הרי זו מצווה מהתורה. ואיני מבין כיצד ניתן לומר כן? וכי התורה ציוותה אותנו "ואכלתם ביום התשיעי"?

והאומרים שמצוה זו מדרבנן סוברים שהפסוק הוא רק אסמכתא ובגלל שחז"ל דרשו מימרא זו הרי היא מצוה מדבריהם. וגם סברה זו קשה להבנה, שהרי חז"ל לא דרשו שם "כל האוכל בתשיעי מקיים מצווה", או "חייב אדם לאכול בתשיעי" כמו לעניין ג' סעודות שבת לדוגמא.

דעת רבנו הרמב"ם וחכמי האמת

בהלכות שביתת עשור לא הזכיר כלל רבנו את מימרא זו של חז"ל ואף לא רמז לעניין אכילה בערב כפור. כמו כן הרי"ף השמיט מימרא זו מהלכותיו ואף בגאונים לא מצאתי התייחסות לעניין זה.

אולם מצינו בדברי הרמב"ם בהלכות נדרים (פ"ג ה"ט) שכתב:

"הנודר שיצום בשבת, או ביום טוב - חייב לצום, שהנדרים חלים על דברי מצוה כמו שביארנו. וכן הנודר שיצום יום ראשון או יום שלישי כל ימיו, ופגע בו יום זה, והרי הוא יום טוב או ערב יום הכיפורים - הרי זה חייב לצום".

אך לא נראה שמצוה זו היא מדרבנן וכ"ש שלא מהתורה שהרי לא הזכיר זאת רבנו בהלכות שביתת עשור כאמור, אלא רק הכשר מצוה כדי שיוכל להתענות למחרת כראוי, וראיה מההמשך שם שכתב: "ואין צריך לומר ראש חודש [שחייב לצום]". והרי בראש חודש אין מצווה אף לא מדרבנן לסעוד.