האם מברכים אחרי הכרפס ברכה אחרונה ועל המרור ברכת בפה"א?

כל שאלה שנוגעת לקיום ההלכה למעשה היא שאלה רלבנטית.

ואף שאלה אשר עשויה להיות הלכה למעשה בסבירות גבוהה.

דוגמה לשאלה שאינה רלבנטית: פעם שמעתי שהתפלפלו בבית מדרש מסוים בשאלה האם פלטה עם חורים כשרה לסוכה, ולא שמו לב שמדובר בשאלה לא מעשית, כי הנחת פלטה עם חורים כבדה מאד ומסוכנת מאד ליושבים תחתיה.

וזו עוד דוגמה עדינה, יש דוגמאות אשר רחוקות עוד יותר מההלכה למעשה.

ורובו המוחץ של לימוד הגמרא בימינו הוא לימוד פלפולי המנותק מחיי המעשה.

וראה מאמרי: "לימוד התורה בזמנו של רבנו בחיי ובזמננו".

תודה רבה הרב אדיר על תשובתך המשמחת!

אשמח אם הרב יכתוב לנו בקצרה מהם התנאים לשאלות הלכתיות, ומה הגבול בין שאלה רלבנטית לבין שאלה שאיננה רלבנטית. שאדע מתי אני מגזים ב"למדנות" ומתי אני שומר על הגבולות הנכונים ולא מכלה את זמני בזוטות.

ממש תודה רבה

וברוך תהיה

דביר

בדומה לחוצבי התורה הפלפלנים, הנך נוהג ומחפש סתירות במקומות נידחים על דברים אשר ברורים דיו. הרי יש לשאול, האם הנך שלם ביסודות עד שתרשה לעצמך לדקדק בדברים הללו?

איתמר היקר, אני לא מבין מה אתה רוצה ממני, שכלי צר ולא מבין. אני רוצה לדעת מה לעשות וזה לא זוטות משום שכל אחד נתקל בהלכה זו כמעט כל יום...

זה בדיוק מה שאני רוצה לדעת מהו המינימום העולה מפשט דברי רבינו...

אני לומד הלכה, ולדעתי לא כל דבר שהוא דרבנן יש לפטור באמירה שיש להקל, שכך תשכח הלכה מישראל ורק צריך לדעת מה דאורייתא ומה דרבנן ואפשר להקל רק בגלל שאנו לא יודעים את ההלכה הפסוקה...

וחוץ מזה אני לא מבין, אתה אומר לי להקל, מה זה אומר? שאברך שוב ואקל בלא תישא? או שאתה אומר שלא אברך ואקל באיסור הנאה מהעולם הזה בלא ברכה?

כל פעם שאני רוצה לברר הלכה ולדעת רצון ה' אתה יוצא נגדי.. לא אברר הלכה? לא אשאל? לא אלמד?

לפני כמה שעות כתב לך הרב אדיר: "ומכיוון שמדובר בעניינים שהם דרבנן, לדעתי יש להקל ככל שניתן ולהיצמד אל המינימום ההכרחי אשר עולה מפשט דברי רבנו", ולא רק זאת שלא הקשבת אלא הלכת רחוק רחוק מאד אל איי הזוטות כהרגלך...

תקרא שוב שאלך ותתחיל מהתחלה ושאל שוב, ואל תפספס הגדרות.