האם הרצל היה צדיק?

אכן נראה שהחשיפה למדעים שפכה אור על אלילות הדת האורתודוקסית, והביאה לעזיבתה. האם אותם משכילים היו בוחרים בדת האמת אם הייתה להם אפשרות? איני יודע, אך אין ספק שריחוק אירופה מדת האמת גרם להם להתייאש מן הדת.

לגבי ישעיה אחר, הוא בעצמו הפך את התורה למקצוע, מפני שהוא קיבל משכורות ואינסוף טובות הנאה על כתיבת מחקרים במדעי היהדות! ואם הוא היה איש אמת, הוא היה עוזב את מגדל השן הנגעל והנהנתי, את ממסד השקר הזיוף והסילוף.

אך הוא לא עשה זאת, והוא למעשה ההוכחה לכך (בהשקפותיו הרעות, בסילוף הרמב"ם, ובכפירה ביסודות הדת), שהפיכת תורת חיים לקורדום חוצבים מחריבה את הדת, וגורמת לאדם משכיל להפוך לאלישע אחֵר.

לא הייתי מביא בשמו שום דברי אמת, כי "קבל האמת ממי שאמרו" הכוונה כאשר אין לנו ממי לשמוע את אותו דבר אמת, אז נקבל אותו מכל אחד. אך כאשר יש לנו מקורות מים חיים אשר אנחנו יכולים ללמוד מהם את יסודות הדת, לא נפנה לכופרים ולא למינים ולא לנוצרים ולא למוסלמים, ולא נלמד מהם דברי אמת.

שלום עליכם אנשי האמת

אריסטו פותח את סיפרו האתיקה הניקומכית בקובעו: שמהותו של האדם שהוא מבקש, או שואף לדעת! וליהודים באירופה הנוצרית, במשך מאות בשנים, לא היתה גישה אל המדעים וההשכלה, אין זה פלא אפא, שהאמנציפציה של היהודים, נתינת אפשרות ונגישות אל ההשכלה האנושית ואל המדעים האוניברסליים, יחד עים כל מה שמורנו כתב למעלה, אני הקטן חושב, שהשילוב בין שתי הפקטורים האלה, הם שהביאו לעזיבתם של אלפים את דת משה, במיוחד הצעירים!!!!

אם אינני טועה, מורנו אדיר כתב לגבי הכלל הרמבמי: קבל האמת ממי שאומרו:

קבל האמת ממי שאמרו! אפילו ילד קטן, אפילו מחלל שבת בפרהסיה, אפילו עובד עבודה-זרה – זו דעת הרמב"ם וזו דרך האמת.. אז קשה לי שלא להביא את מילותיו של "האחר" לגבי השאלה: מה גרם לשבירת אותו הכוח האדיר והבלתי נתפס שהיתה לתורה בעם ישראל, במשך אלפי שנים ללא שילטון, אדמה, זכויות, וללא מנהיג! ותשובתו של האחר היתה: כוחה של התורה נשבר, כאשר הפכו, תלמוד תורה למקצוע!!

רצה הקב"ה ושיבת עם-ישראל לארצו ולמולדתו לאחר 2000 שנות גלות נתגלגלה דווקא על-ידי יהודים שהם לפי כל כללי ההלכה גויים גמורים, ואולי אף חמור מכך, דהיינו אתאיסטים שזו המינות החמורה ביותר.

אולי יש בזה ללמד שאותם יהודים-גויים לא היו עד כדי כך כופרים? איני יודע, ואולי ה' הוא היחיד שיודע את התשובה לשאלה זו. מכל מקום מצאנו שההסתדרות הציונית רצתה אך ורק את ארץ-ישראל וסירבה בתוקף לקבל את אוגנדה שהייתה ארץ הרבה יותר טובה באותם הימים (אדמה עשירה, מחצבים, עמים נחותים שמשמשים ככוח עבודה זול, אין אויבים, וכיו"ב), לעומת ארץ ישראל שהייתה שממה גמורה, מלאת מחלות, ומוקפת באויבים עזים ורשעים.

הרצל רצה דווקא את אוגנדה, הוא לא רצה את ארץ ישראל, ואם לשפוט לפי עובדה זו, בצירוף העובדה שמבחינה הלכתית הוא היה גוי גמור לכל דבריו, סביר להניח שאין לו חלק לעולם הבא.

אמנם, לאותם "חרדים" אין זכות לומר על הרצל מאומה, כי יש נקודת אמת אחת חשובה מאד בדבריך, והיא, שהיהודים המשכילים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 באירופה יצאו מהדת בעיקר בגלל התעִייה והסכלות החמורה ששגו בה אחיהם בשטעטל הפולני-ליטאי. אותם משכילים שהעשירו את מחשבתם מאד, התבוננו על אחיהם היהודים באותם המקומות ששמרו על "הדת", ובתור אנשים משכילים הם נגעלו עמוקות מדת משה, הם ראו ובצדק את דת משה כדת פרימיטיבית חשוכה ואלילית, ובצדק הפנו לה עורף ותיעבו אותה.

אמנם, היה עליהם לחקור ולדרוש מהי דרך האמת, דבר שהם לא עשו אותו, אך בפועל אין לי ספק שחטאם של "החרדים" גדול בהרבה מחטאם של המשכילים, שהרי הקב"ה היכה את השטעטל הפולני-ליטאי מכת אכזרי, לעומת המשכילים שהקב"ה כמעט ולא נגע בהם! כאילו ה' מנסה לרמוז לנו, שאם הייתה להם הדרכה נכונה לדת האמת, אולי הייתה להם תקוה ולא היו עוזבים את דרך הישר. והאשמה הגדולה בריחוקו של עם-ישראל מדרך האמת הינה היהדות החרדית, אשר חיללה שם שמים (כמו שהיא עושה בימינו), והרחיקה מעליה את אנשי הדעת.