האם הרמב"ם כבר לא רוצה שנלמד את הפירוש שלו על המשנה?

אני מסכים שראוי שהאדם יקדיש את מיטב זמנו ללימוד המדעים, ויש לנו הרבה מה להשתפר בעניין זה.

אגב, העיון בפירוש המשנה לדוגמה, לא נועד כדי לידע את מקורות פסיקתו של הרמב"ם, המטרה הזאת כבר הושגה וכבר הוכח כי כל מקורותיו של רבנו מספרות חז"ל, אלא המטרה המרכזית בעיון בפירוש המשנה, היא הבנת ההלכה, טעמיה וכלליה ואולי עוד פרטים הלכתיים אשר יסייעו להבין אותה לעומקה, וללמוד ממנה דבר מתוך דבר לגבי מקרים מחודשים שעלתה בהם שאלה בימינו וכיו"ב. אך לפי דעתי ברובם המכריע של המקרים, די במשנה תורה כדי ללמוד דבר מתוך דבר.

כמו כן, לא כל אחד מסוגל ללמוד מדעים, אדם כזה שקשה לו להבין מדעים, ויש בידו שעות רבות פנויות, יקדיש סדר אחד או שעה אחת ביום ללימוד פירוש המשנה ויקיים מצות תלמוד תורה.

נראה שתגובתך טוענת שמכיוון שישנם אנשים שרוצים מקורות לפסיקות הרמב"ם במשנה תורה שלו לכן כדאי ללמוד את הפירוש המשנה שלו כדי לספק לאנשים אלה את בקשתם. בסדר. זה נראה לי מהדהד. אך אנו גם צריכים לזכור שאנשים אלה אינם פועלים באופן אידיאלי, למרות שזה אכן הכרחי לספק להם מקורות אם זו הדרך היחידה שהם יתייחסו ברצינות לפסיקותיו של הרמב"ם. באופן אידיאלי אנשים לא ידרשו מקורות לפסיקות הרמב"ם. באופן אידיאלי, כפי שרמב"ם צפה זאת, אנשים, או לפחות אנשי העילית, צריכים להשתמש בהמשנה תורה שלו כמקור חלוט שממנו ניתן לקבל הדרכה הלכתית ברורה בכל העניינים, מבלי לדאוג למקורות פסיקותיו - מכיוון שהמקורות לפסיקותיו, לעומת הפסיקה בפועל, למעשה לא רלוונטיים להשגת מטרת חיי אדם. וכאמור, זה היה החזון של הרמב"ם שאחרי שרכשו הוראות הלכתיות מעשיות מדויקות מהמשנה תורה שלו, אנשי העילית האלה יכולים כעת להקדיש את זמנם הפנוי .לחקר פרדס

אני מתנצל על שלא הבנתי את דבריך כראוי.

ידיעת ה' איננה רק ידיעת המדעים, אלא גם ידיעת ההלכה, כי בידיעת ההלכה אנחנו לומדים על פעולותיו של הקב"ה, כלומר מהוראותיו וציווייו של הקב"ה אנחנו למדים על העקרונות והאידיאלים שחשובים לפניו (ואף לימוד הלכות חז"ל מקרב אותנו להבין מה רצה הבורא לפי ראות עיניהם של חז"ל), ולימוד כזה איננו מתרחש אלא בלימוד יסודי של ההלכה תוך השוואתה להלכות אחרות, והבנת מכלול הציוויים של הקב"ה והאיזונים העדינים שבהם הם ניתנו.

כמו כן, יש צורך לתלמיד חכמים לידע את ההלכה באופן מעמיק, כי כדי להשיב תשובות לשואלים, כמו שתלמיד הרמב"ם ואנכי משיבים כאן, מן ההכרח ללמוד את ההלכה באופן מקיף ומעמיק, ואף להבין את המטרות של ההלכה, ואף לידע המקורות שלה, ולכל הפחות לשם כך יש צורך ללמוד את פירוש המשנה, ולעתים לא רחוקות גם את סוגיות התלמוד, כי לעתים לא רחוקות התלמידים אינם מסתפקים בהלכה ו"שכך אמר הרמב"ם", הם רוצים לדעת למה הוא אמר כך, ומקשים קושיות על דבריו, וכיו"ב.

אגב, אמרת שבזכות משנה תורה "לא צריך לבזבז זמן על ההלכה", ודבריך אינם נכונים, כי משנה תורה שחרר אותנו מן הצורך להתייגע בתלמוד, אך לימוד ההלכה חשוב מאד-מאד, ולא רק כי הוא מכשיר את האדם להיות אדם מוסרי ולידע את המושכלות, אלא גם כי כאמור אף לימוד ציוויי ה' מוביל לידיעת השם.

ומי שיש לו שעות רבות ביום ללמוד תורה, מדוע שלא יקדיש אחת מהן ללימוד המשנה ופירוש המשנה? איני סבור שהוא יינזק מכך חלילה, ויישאר לו זמן רב ללמוד הלכה ומחשבה ומדע. אולם, מי שאין לו פנאי, ילמד אך ורק את הלכות משנה תורה, וישתדל להקדיש כמה שיותר זמן למחשבה ולמדעים.

ר' יאיר יישר כוחך

תלמיד משה, אנחנו עדיין לא חיים בדור מושלם שכולם מבינים שדי במשנה תורה להרמב"ם, ולכן לעתים לא רחוקות, כדי להוכיח את צדקת רבנו הרמב"ם ונכונות דבריו יש צורך לעיין באופנים שבהם הוא פירש את התלמוד וכיצד הוא פסק הלכה.

כמו כן, לעתים ישנם פרטים נוספים בפירוש המשנה אשר מסייעים להבין את ההלכה, ואיני מתכוון במובן של להבין מה לעשות וכיצד לנהוג, אלא להבין את מטרתה ומגמתה וטעמיה של ההלכה.

מָרי יוסף קאפח נוהג להעתיק לתוך פירושו למשנה תורה את פירוש המשנה של רבנו, ולפי דעתי, לימוד פירושו למשנה מעשיר מאד את חוויית הלימוד, ומסייע להבין את ההלכה באופן יותר מעמיק ורחב.

כמו כן, מה יעשה אדם לאחר שהוא סיים ללמוד את "משנה תורה"? האם לא יהיה נכון לדעת רבנו להרחיב את ידיעותיו בלימוד המשנה ופירושה?

אכן גם אנוכי חשבתי להגיב בדיון אחר בפורום בעניין זה ולהציג את הדיוק מדברי רבנו בהקדמתו לחיבור : "בדין מדיני ישראל" שאכן הכוונה שאדם הרוצה לידע כיצד לנהוג הלכה למעשה אינו צריך לשום חיבור אחר. אולם אם אדם רוצה לידע לשם השכלתו כיצד הגיעו חכמים לתוצאה של דין זה או אחר יכול שיעיין בפירוש המשנה לרבנו שהוא אכן מיצוי של הדיון התלמודי.

חשבתי להאיר עוד פן באפשרות של ההזדקקות לעיון בתלמוד מזוית נוספת והוא כדי לדעת לסתור סברות שיצוצו בראשם של אחרונים היפך הפסק ויאמרו שבכגון זה לא דברו חכמים.

אתן דוגמא מובהקת ממסכת מגילה (ל"ב, ע"א בראש הדף) אודות הכלל שהקורא פותח ורואה ומברך , כלומר שהוא מברך וספר התורה פתוח והכתוב בו גלוי לעיניו. והנה אנו רואים ,לתמהוננו ולתדהמתנו, שרוב רובם של יהודים שומרי תורה ומצוות עושים ההיפך וכאשר אתה שואלם לפשר מעשיהם רובם לא יודעים אולם יש כאלה שמשיבים 'כדי שלא יאמרו ברכות כתובות בתורה' לכן חשוב שנדע את מהלך התלמוד בעניין ונשיב להם שכבר בזמן התלמוד היה מי שהעלה סברא זו ודחו אותה חכמים מההלכה.

[כבר היה לי בעבר ויכוח עם 'בעלי בתים' (רובם 'ספרדים') ולא עזר לי שהצגתי בפניהם את פסק התלמוד ואח"כ את לשון רבנו ולא הועיל. גם כאשר הבאתי את דעת השו"ע בסימן קל"ט כדעת רבנו לא הסתפקו בכך. נאלצתי להביא בפניהם את פסק הרב עובדיה יוסף ב'יביע אומר' ועמדו משתוממין.

אולם למרות כל זה רובם ככולם לא שינו ממנהגם לכסות הספר בעת הברכה הראשונה.]

רבנו כותב את דבריו לרוב בני האדם שאין להם יכולת או מסוגלות ללמוד הרבה, וברור שרבנו מצפה מבני האדם ללמוד מדעים שבהם מתרוממים למעלת ידיעת ה', וכן פילוסופיה שבה מתרוממים למעלת ייחוד השם, ולא רק את הספר "משנה תורה". אלא, בכל מה שקשור להלכה אין צורך ללמוד שום ספר מעבר ל"משנה תורה", אך אין לי ספק שמי שזקוק בהלכות מסוימות ללמוד גם את פירוש המשנה, שהדבר ראוי ורצוי כי מטרתו היא לימוד והבנת ההלכה. ויתרה מזאת, נראה לדעת רבנו שאפילו לעיין בתלמוד רצוי וראוי כאשר יש צורך להבין עניינים מסוימים, אך לא כלימוד מרכזי ובלעדי.

זאת ועוד, מי שיש לו יכולת ופנאי ללמוד תורה, רצוי אף שיקדיש גם שעה וחצי ללמוד את פירוש המשנה להרמב"ם, כי כאמור הוא תלמוד מזוקק, המבאר את ההלכות העיקריות, ומטרתו ללמד אותנו את פסק ההלכה הסופי, וכמו שאמרת יש בפירוש המשנה גם ענייני מחשבה רבים שחשיבותם עצומה.

קצרו של דבר, דברי רבנו בהקדמתו למשנה תורה הם כלליים ונועדו בעיקר ללמד שאין עוד שום צורך ללמוד את סוגיות התלמוד אשר מכלות את זמנו של האדם לריק, וברוב המקרים אף את ההלכה הוא אינו יודע בסופו של דבר.