האם המקדש השלישי יירד משמים?

עוד הזיה מבית מדרשו של רש"י-שר"י אשר גרמה לרבבי-רבבות יהודים להשתקע ולשקוע בגלות הנוצרית הארורה, גדושת התאוות והתועבות -- וכאילו יש גושפנקא לאהבת הגלות, שהרי הקב"ה טרם הוריד את בית המקדש מן השמיים...

ממה שרבנו חוקק את כל "הלכתא למשיחא" כהלכה למעשה, וכן ממה שהוא מתאר בפרוטרוט כיצד יש לבנות את בית המקדש וכיו"ב, עולה בבירור, כי לדעתו עלינו לחתור כל העת לכינון ממלכת כהנים וגוי קדוש, לחתור ולא להרפות.

זאת ועוד, מפסק רבנו וחז"ל ש"אין בין ימות המשיח לימינו אלא שעבוד מלכיות בלבד" עולה בבירור, כי המציאות הטבעית לא תשתנה בימות המשיח, מה שישתנה הוא שאיפתו של עם ישראל לממש את ייעודו לכונן תבל במלכות שדי.

פירושו של רש"י חונק את שאיפת הייעוד, את הרצון הכמיהה והכיסופים להיטיב את דרכינו ומעללינו ולכונן את בית חיינו -- את בית המקדש, הוא למעשה מצדיק ומכשיר את העוון החמור ביותר מכולם, העוון שעליו נחתם גזר דינו של דור המדבר לכליה והוא: שנאת ארץ ישראל ואהבת הגלות זימותיה וטומאותיה.

ואין לי צל של ספק שהתקלה הגדולה הזו יצאת תחת ידו בגלל אהבת התאוות והשקפות הגויים, אשר גרמו לו בסתר לבו להשתוקק לגלות ולתועבותיה.

כמו כן, ייתכן שהוא הנציח את ההזיה הזו, כי הוא ידע במודע או בתת-המודע, כי ביום שעם-ישראל ישוב לארצו ולאלוהיו תתגלה סכלותו במלא חרפתה וטינופה. כי ביום ההוא הבטיח לנו ישעיה הנביא, תימלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

ובדיוק מסיבה זו צאצאי המינים בימינו מתנגדים לכל פעולה שמקרבת את בניין בית המקדש, הם אמנם מתרצים זאת כדי שלא "להרגיז" את הגויים, אך הסיבה האמיתית היא, מפני שהם יודעים היטב שברגע שאור האמת יזרח, הוא יגרש את חושך הבערות והסכלות שהם החדירו השליטו וכפו על דת משה, ורשעותם ומינותם, וכל הזיותיהם והתעיותיהם יתגלו לעין כל, כמו השמש המאירה בשמים.