גיאולוגים טוענים כי לא מתקבל על הדעת לטעון שהיה מבול בעולם כולו, וכי ראיות מדעיות מעידות כי מעולם לא קרה אירוע עולמי כזה. יש מפרשים על התורה שטוענים כי המבול התרחש רק בארץ ישראל.
1) הרמב"ם היה מדען שתמיד העדיף חשיבה רציונלית וראיות מדעיות, אז מה הוא יגיד בנושא זה?
2) וחשוב מכך, כיצד הרמב"ם ימליץ לנו שחיים היום לגשת לעניין זה?
יש תובנות חשובות בפוסט הזה, שהקוראים ירוויחו מהן.
ר' אייל היקר,
בת פרעה ידעה שמשה הינו מילדי העברים, מדוע אפוא שהיא לא תיתן לו שם עברי? האם זה כל-כך לא הגיוני?
כמו כן, אין אנו יודעים את השפה המצרית, ואולי הפעלים דומים? מדוע למהר להסיק מסקנות שמובילות לכפירה או אפילו להרהור נגד התורה הקדושה?
וייתכן שהיא נתנה לו שני שמות, עברי ומצרי, העברי כדי להזכירו את מקורו ומוצאו, והמצרי כדי להשתמש בו ביום-יום בארמון המלך פרעה.
ולאחר שעמדו אבותינו לרגלי הר סיני וראו את האותות והמופתים והקולות והברקים ושמעו את קול ה' יתעלה מדבר אל משה רבנו, ומשה רבנו משיב לו, אין עוד שום צל של ספק שהתורה הזו שקיבלנו היא תורה אלהית, ואין בה שום ספק ופקפוק, ובכל עת שאין אנו מבינים דבר מה, עלינו לזעוק ולהתחנן לה' יתעלה ששכלנו רחק מלהבין את האמת האלהית הטהורה הזכה והברה, וממאן להשכיל אותה.
ואין כאן שום פתח לצרות, אלא למי שאינו שלם בדרך האמת, וכמו שאומר הושע (יד, י): "כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם". וכי אתה יכול לבוא בטענות לה' יתעלה לדוגמה, שהתיאורים המגשימים בתורה הם פתח לצרות? והוא הדין כאן, אי אפשר לבוא בטענות לה' יתעלה שהתורה היא פתח לצרות, אלא, עלינו להבין שאפילו לשכל השלם יש גבול שהוא עומד אצלנו, כל שכן אנחנו שעדיין לא שלם שכלנו, והננו צועדים ושואפים לשלמות המידות והמחשבה.
זאת ועוד, מי שמפעיל את השכל הישר, והולך בדרכי מישרים, בדרך כלל יבין היכן מדובר במשל והיכן מדובר במציאות ממשית. ואם הוא לא מבין שיבקש מהחכמים שיסבירו לו. וגם אם הוא לא קיבל תשובה שמניחה את דעתו, ימתין בסבלנות עד שהקב"ה יאיר את עיניו, ולא יקפוץ מהר לכפירה ולמרידה ולפקפוק בה' יתעלה, כי המתינות בהבנת סתרי התורה וההדרגה בהבנתם היא התנאי ההכרחי להבנתם, וכמו שנאמר על משה רבנו: "ויסתר משה פניו מהביט אל האלהים".
לפיכך על האדם לעולם להתחנן לה' יתעלה: "גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתיך".
שלום הרב אדיר, לגבי עניין האמיתות ההיסטורית של פסוקי התורה. למשל, פרשיית קריאת שמו של משה ע"י בת פרעה: "ותקרא את שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיהו" - היעלה על הדעת כי בת פרעה קראה למשה בשם ישראלי? אז יש את המפרשים על המקום שנותנים תשובות על העניין, אבל יש קושיות על כולם. גם אם נאמר שהיא קראה לו בשם מצרי, שהתרגום שלו הוא 'משה', הרי הפסוק נותן את הטעם - מלשון 'משיתיהו'! ויש את המדרשים שהיא התגיירה, אבל ברור שזה אנו הפשט. רק האברבאנל מביא פירוש מדהים על דרך השפט, שאת השם נתנה אימו של משה! שהרי הפסוק המלא הוא: " וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַתְּבִאֵהוּ לְבַת-פַּרְעֹה, וַיְהִי-לָהּ, לְבֵן; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" כלומר הנושא בפסוק הוא אימו של משה שהביאה אותו לבת פרעה, והיא זו שקראה לו משה!
ברם גם על פירוש זה קשה, שהרי לא האמא משתה אותו מן המים! ויש תירוצים דחוקים.
איך אתה מבין את הפסוק הזה?
ואם זה לא מה שקרה, מדוע התורה כותבת כך??
איך אני יכול להחליט מתי התורה כותבת אמת היסטורית, מתי משל, מתי מסכמת אירוע בתמצית ולא מדייקת בפרטיו? (רמב"ם עצמו סובר כי ה'מלאכים' שהגיעו לאברהם היה במראה הנבואה, נכון?) דבר זה הוא פתח לצרות...
עיין במורה חלק ב, פרק לב, שם תלמד על הנבואה במשנת רבנו, ועל הקשר שבין הכרחיות ההתכוננות לנבואה ויחד עם זאת אין הקב"ה מנבא אלא את מי שירצה.
מורי אדיר
אני מנסה להבין, האם הנך אומר שהנבואה היא התרחשות על טבעית באדם?
אני חשבתי שהשכל הוא על טבעי! כלומר, מעל לטבע! וזהו אותו חלק אלוקה ממעל של החבדניקים.
כלומר, השכל, הוא הוא העל טבעי המסוגל להתעלות, ואפילו לפעול כנגד הטבע!
בשכל יכיר האדם את מי שאמר והיה העולם, ובשכל יכיר האדם את חוקי הטבע המסבירים את העולם. לא את דרך פעולותיו יתברך בעולם.
כל אדם יכול אם כך להגיד שה" אם ירצה יכול גם לנבא חלוש השכל! או אחד שאין לו שכל בכלל, כולל מינים ורשעים, בעזרת השם כמובן...
למינים יש הרבה חסידים!
זה לא מסתדר לי עם משנת הרמב"ם שהיא כולה רציונלית ומדברת על המחיצות המפרידות בין האדם לאלוהיו, ושהוא, האדם, מצווה לסלקן בדרך אליו יתברך.
האם למפגש עים האלוהות הנך קורא דבר על טבעי? או זה מאוגן בטבעו של האדם כיציר כפיו של אלוהים?
מורי אדיר
אנא הדרך אותי.
הנך אומר שאלוהים מנבא את מי שירצה מתי שירצה, ואת החסידים דווקא. ואני שואל אותך, האם לא בא הרמב"ם בספרו שמונה פרקים להדריך את עובד ה' את הדרך להגיע לנבואה?
הרי הכל בסופו של דבר נעשה ברצונו יתברך! אז מה הוא לפי דעתך ההבדל בין תפיסתו את הנבואה של רבי יהודה הלוי לבין תפיסת רבנו?
ר' דניאל היקר, יישר כוחך!
אתה מאיר את עינינו במידותיך הטובות!
רב אדיר היקר
בזה הרגע קראתי את תשובתך ואני מקבל כל מילה שכתבת! זכה למצוות על שפתחת את עיני לראות את הדברים נכונה, ואכן הצדק אתך, שוב השפעתו המחשבתית של ישעיהו עולה וקופצת לנגד עינך ואני אסיר תודה שאתה מתקן ומסביר ומלמד אותי לחשוב נכון!
בפני דרך ארוכה מאד.
לגבי הנבואה, יש בה מאפיין שהוא לא רציונלי או יותר נכון לומר שהוא על-טבעי, אשר נובע מרצונו של אלהים, כמו הנסים, וכֹה דברי רבנו במורה (ב, לב):
"וההשקפה השלישית, והיא השקפת תורתנו ויסוד שיטתנו, והיא בעצם דומה להשקפה הפילוסופית הזו [ההשקפה השנייה שם], זולתי בדבר אחד, והוא, שאנו סוברים כי הראוי לנבואה, המתכונן לה, אפשר שלא יתנבא וזה ברצון אלהי, וזה לדעתי כעין כל הנסים ונוהג כמנהגם [...] [ו]מצאנו לשונות רבים, מהם פסוקי מקרא ומהם דברי חכמים, כולם הולכים לפי היסוד הזה, והוא שה' מנבא מי שירצה ומתי שירצה, ודווקא לשלם החסיד בתכלית" וכו'.
ודבריך בעניין זה דניאל ידידי קרובים לדברי הפילוסופים אשר כפרו בנסים, וסברו שהנבואה היא דבר הכרחי, וכל אדם שיגיע לדרגה מסוימת יתנבא בהכרח, ואין לשיטתם צורך ברצונו של הקב"ה לנבא את אותו האדם, ובניגוד מוחלט לתורתנו הקדושה אשר מעידה שהקב"ה הוא זה שנתן לנו תורה על הר סיני, וברצונו.
שים גם לב לכך, ששיטתם לא הוכחה, שהרי אף לא אחד מן הפילוסופים היה נביא, אפילו אריסטו, והאמת שהוא היה רחוק מכך, שהרי הוא כפר בתורה...
ולא אתפלא אם שמעת את השקפותיהם מישעיה אחר וחשבת שזאת היא השקפת הדת, כי בכל מקום, הם, הפילוסופים הכופרים "הנאורים", מבקשים לעקם את הרמב"ם להשקפות אריסטו, כדי להראות שאין צורך בתורה ובמצוות כדי להיות אדם נעלה, וניתן לשיטתם אפילו להיות נביא ללא התורה והמצוות!
ורבנו כבר היטיב לתאר את אותם המשכילים במורה (ב, לו), וכֹה דבריו:
"כי רוב מחשבות המצויינים מבעלי המדע טרודות בתענוגות החוש הזה ומשתוקקים הם להם, ומתפלאים עם זאת מדוע אינם מתנבאים, אם הייתה הנבואה ממה שבטבע".
וזאת גם האמת על ישעיה אחר, אשר הפך את התורה לקורדום חוצבים, וחצב בה את יוקרתו מעמדו ומשכורותיו ושלל טובות ההנאה ומנעמי הממסד האקדמי, ושחיתותו ונוכלותו גרמה לו להתעות את הרבים אחרי ההבל והשקר.
לגבי המבול, אתה טועה טעות גדולה מאד, טעות אשר הינה בגדר כפירה בתורה, והנני דן אותך לכף זכות בגלל ישעיה אחר אשר התעה אותך, כמו שיש לדון לכף זכות את צאצאי המינים עד שיוכיחו אותם שהם הולכים בדרכי ההבל וההזיות.
ומדוע כפירה בתורה? כי הנך טוען שהמבול מופיע כרעיון בסיפורי גלגמיש, כאילו התורה נכתבה על-ידי אדם אשר העתיק איזו אגדה עממית שהייתה רווחת בתרבות אחרת... וזו כפירה חמורה מאד אפילו אם היא מובאת רק באמצעות רמז עבה...
כמו כן, התורה בהחלט באה גם כדי למסור לנו פרק בהיסטוריה, גם של העולם וגם של האנושות, כי ההיסטוריה נועדה ללמוד על דרכי הנהגת ה' את העולם, וכן ללמד את בני האדם מוסרים ומידות והשקפות חשובות מאד. ולדעת חז"ל התורה נועדה גם ללמד פרקים במדעים באמצעות משלים, ואף שהם שגו בהבנת המדעים, ברור שסיפור מעשה בראשית הינו ראשי פרקים בתהליכי יצירת גלקסיה.
ואולי יתרה מזאת, השאלה האם התרחש מבול בכלל, נוגעת נגיעה ישירה לאמונתך ולעבודתך בה' יתעלה! כי אתה מחויב להאמין שכל דברי התורה הינם אמת ויציב נכון וקיים וניתנו לנו מאת ה' יתעלה, ומשה רבנו הוא רק בגדר סופר אשר מעתיק את דברי ה' לעם-ישראל. ואם אתה כופר או מהרהר באמיתת התרחשותו של המבול, הדבר חמור מאד, כי אתה למעשה כופר באמיתת התורה. וברור גם, שהמסקנה השגויה שהמבול לא התרחש, מובילה באופן ישיר ומיידי למסקנה שאין לעבוד את ה' יתעלה כלל, כי תורתו חלילה הינה תורת פלסתר זיוף וסילוף.
לגבי אמונתם של מדענים באלהים או אי אמונתם, ובכן, איני יודע מה אתה רוצה לומר בכך, וכמו שיש נוצרים אשר לומדים את התורה ואינם רואים את אור האמת, כך יש מדענים אשר מתבוננים בבריאה, ואפילו לעומק, ואינם רואים את אור האמת, ומעדיפים את ההזיות והתאוות והתועבות על פני יראת ה' וטוהר המחשבה.
לגבי המינות, במקרים רבים היא גוררת עמה לסכלות חמורה גם מן המדעים, כי מי שנוטה אחרי המינות נוטה בדרך כלל גם אחרי כל התועבות המחשבתיות ואחרי כל ההזיות המאגיות האליליות אשר מחריבות את כוח ההיגיון והמחשבה.
קצרו של דבר, בהחלט, הנני לא רק אומר, הנני קובע נחרצות, שמי שאינו מאמין במבול, ככתוב בספר בראשית, בעצם כופר באלהים ובתורתו. מפני שאין שום דרך להסביר ואין שום סיבה להניח שמדובר כאן במשל או במראה נבואה, כמו במעשה בראשית או בראיית חזיונות נבואיים, אלא, מפסוקי התורה עולה במפורש שמדובר היה באירוע ממשי ואמיתי אשר התרחש בעולם, ולראיה, כל התיאורים של התפשטות בני האדם: תולדות נח וכו', אשר נאמרו לאחר המבול ומוכיחות כי לא נשאר שום אדם לאחר המבול, וכל האנושות היא למעשה המשך ישיר מנוח.
וגם אם יוכיחו לי כל מומחי הגיאולוגיה בעולם, בהוכחות ברורות אמיתיות ואמפיריות, שהמבול לא קרה בכלל, או לא קרה בכל העולם, לא אקבל את דבריהם ואדחה אותם על הסף, בעיקר בגלל שדבריהם הינם כפירה חמורה בפשט פסוקי התורה, אך גם בגלל שהנני יודע ומכיר היטב את שיטות המדע ותיאוריות המדע, ומה שנקרא "אמפירי" היום בהחלט יכול להיות מחר בדיחה.
התורה היא מעל המדע, המדע הוא כלי לידיעת ה' לא לכפירה בו או בתורה.
לגבי נבואת עשרת השבטים, איני מכיר שום נבואה כזו, אדרבה, יש מחלוקת במשנה במסכת סנהדרין (י, ג) האם עשרת השבטים יחזרו או לא, וממה שהדבר מובא כמחלוקת אני לומד שלא מדובר בנבואה חד משמעית.
שבוע טוב ומבורך
מורי אדיר, קשה לי להבין כאשר הנך אומר על הנבואה שהיא לא רציונלית?
האם לא היה הרמב"ם משוכנע, שדוקא החשיבה הרציונלית, היא זו שמביאה את האדם להכרת אלוהים?
הרי מה הוא השכל, אם לא הפונקציה של הכוח השכלי, כלומר החשיבה הרציונלית של האדם!?
האם אין הנביא, זה שהוציא אל הפועל את שיא יכולת החשיבה הרציונלית של האדם להכרתו את האלוהים?
ולגבי המבול, שכבר מופיע כרעיון בספורי גלגימש...
לא באה התורה למסור לנו פרק בהיסטוריה, לא של העולם, ולא של האנושות, וגם לא באה למסור לנו פרק בגיאולוגיה, אלא להציג בפנינו את הטביעה הגדולה לעבוד את ה".
ולעצם השאלה, האם התרחש המבול בכלל, או האם הוא התרחש בעולם כולו או רק בארץ ישראל, מה ידיעה זו מעלה או מורידה באמונתי בה", והאם לעבדו או שמא לא לעבדו?
ולגבי אמונתם, או אי אמונתם של מדענים באלוהים, האמת המדעית הינה אוניברסלית וניתנת לידיעה של כל אלה המסוגלים להבין אותה, המדע הינה מתודה להכרת היש. ואו הישים השונים, והסברת הקשרים בין ישים אלה ביקום ובעולמנו.
2+2 הנה אמת בשביל היהודי, המוסלמי, הנוצרי האלילי, ליפני ולהודי בשווה, ולאמונתם ואו אי אמונתם, ואו המינות שלהם אינה מערערת אמת זו.
מורי אדיר, האם אתה אומר, שמי שאינו מאמין במבול, ככתוב בספר בראשית, בעצם כופר באלוהים ובתורתו?
ואם יוכיחו לנו כל מומחי הגיאולוגיה בעולם, בהוכחות ברורות ואמיתיות אמפיריות שהמבול לא קרה בכלל, או לא קרה בכל העולם, האם ידיעת דבר זה יש ביכולתו לערער באמיתותה של התורה? שמא לא היה המבול אלא משל, מטאפורה ואלגוריה? ואני לא אומר שזה כך...
האם עצם העובדה שנבואת עשרת השבטים לא נתקיימה, יש ביכולתה לערער במשהו את אמיתותה של הנבואה?! ואמונתם של עם ישראל בנביאיו?!
תוכל להסביר לי בבקשה בשני משפטים מה הוא רוצה?
ראשית, עם כל הכבוד לגיאולוגים ולמחקריהם, האם הם יכולים לטעון שהם הבינו עד חקר את המדע שבו הם עוסקים? האם הם יכולים לטעון שהם הבינו עד חקר את אופני בריאת העולם? כלומר, טענתם שלא יעלה על הדעת שהיה מבול לעולם כולו, מבוססות על ידיעותיהם בשלבי המחקר ובנקודת הזמן הזו בלבד! ובמלים אחרות, יש כל-כך הרבה דברים שהם עדיין אינם יודעים, כך שקביעה נחרצת כלשהי בעניין זה תהא לא פחות מפזיזות, יהירות, וגסות רוח.
שנית, לא מעט מאנשי האקדמיה הללו, הינם כופרים במציאותו של בורא-עולם, כך שלא מעט מן המחקרים שנעשים בנושאים אלו מוטים מראש על-ידי מינים ונוכלים. לפיכך יש להתייחס למחקריהם בזהירות ובחשדנות, לקרוא את "האותיות הקטנות", ולהבין מתוך דבריהם את מגמותיהם ושאיפותיהם ומטרותיהם.
שלישית, העיון בתורה מלמד שהמבול היה בכל העולם כולו, נקודה. לפיכך, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, וכך עלינו לקבל ובזאת עלינו להאמין. כמו בכל הניסים שנאמרו בתורה, אף שיאמרו ויטענו מדענים כופרים למיניהם, שכל אלה הם דברים שלא יעלה על הדעת שיתרחשו, נשיב להם: אתם טועים! כי יש בורא לעולם, והוא נתן לנו את התורה בהר סיני, וראינו את הקולות ואת הלפידים ואת ההר עשן, למרות שמבחינה מדעית הדברים הללו לא ייתכנו כדברים אמיתיים.
רביעית, האם בגלל שהנבואה היא עניין לא רציונלי ולא מדעי, האם גם בכך נכפור? ואולי גם נכפור בתורה מן השמים? ואולי גם נכפור בעולם הבא? ואולי גם נכפור בתחיית המתים? האם מפיהם של המדענים אנו חיים? אתמהה! המדע הינו כלי עזר ואמצעי גדול לידיעת ה', לא לכפירה בו! ולפני המדעים וחשיבותם באים יסודות הדת, ואת לימוד המדעים יש ללמוד לאור יסודות הדת, ולא להיפך. כלומר, אסור לנו ללמוד מדעים ולנסות להבין את התורה לאורם, אלא ללמוד את יסודות הדת הטהורים וללמוד מדעים ולנסות להתאים אותם ולהעשיר את עולמינו בהם.
חמישית, הפרשנים שטוענים שהמבול התרחש רק בארץ ישראל שוגים לא רק בגלל פסוקי התורה המפורשים בעניין זה, אלא גם מבחינת מסורת המקומות, שהרי הרי אררט שבהם נחה תיבתו של נוח בתום המבול, לפי המסורת רחוקים מאד מארץ ישראל (בצפון מזרח טורקיה), שאינה ארץ הררית מובהקת.
קצרו של דבר, יסודות הדת הינם הבסיס לחשיבה רציונלית ולא להיפך.