נשאלתי כך:
האם אבקת קפה-נמס וקפה-שחור טחון שווים בדינם למליח ולקולייס-האספנין שהדחתם בחמין הוא גמר בישולן, שהרי ביציקת המים הרותחים עליהם הם מוכשרים לשתייה? פולי הקפה אמנם עוברים קליה, אולם לאחר טחינתם פולי הקפה אינם ראויים לשתייה כמות-שהם, ורק יציקת המים הרותחים עליהם מכשירה אותם לשתייה.
תשובה:
יש להבחין בין אבקת קפה-נמס וקפה-שחור טחון לדג מליח הישן או קולייס האספנין וכיו"ב, מפני שקולייס האספנין וכיו"ב לא עברו תהליך בישול והדחתן בחמין היא גמר בישולן, וכמו שפוסק רבנו בהלכות שבת (ט, ב): "וכן המדיח בחמין מליח הישן, או קולייס האספנין והוא דג דק ורך ביותר – הרי זה חייב, שהדחתן בחמין זה הוא גמר בישולן, וכן כל כיוצא בהן".
ברם, אבקת הקפה הנמס וכן פולי הקפה הטחונים כבר נתבשלו ונגמר בישולן. מה שכן עלינו לבדוק הוא האם יש בהם בישול אחר בישול, שהרי חכמים אסרו לבשל בשבת דבר שהוא מבושל כל צרכו, וכמו שפוסק רבנו: "המבשל על האור דבר שהיה מבושל כל צורכו [...] פטור" (שם ט, ג). ברם, מהלכה זו עולה שרק על האש אסור לבשל דבר שהוא מבושל כל צרכו, אך לערות מים רותחים על-גבי דבר שהוא כבר מבושל כל צרכו – אין איסור ומותר לכתחילה.