שלום רב!
רציתי לדעת מהי ההגדרה של חמץ בכל מה שקשור ל"לא יראה לך כל חמץ..."
אני רוצה להבין האם החיוב חל על כל מה שהוכן מחמשת מיני הדגן, או שזה חל על כל דבר שהוא המצוי בביתי שנפתח לפני הפסח, כגון רסק עגבניות? גבינה? וכו'.
ומה לגבי משקה כגון וויסקי האם הוא נקרא תערובת חמץ?.
השאלות אולי טריוואיליות ומצחיקות, אך מוחי מבולבל ושטוף שטויות הלכתיות, כי כל חיי הכרתי רק מה שידוע אצל המון העם שהנחילו לו הרבנים השכירים.
מהן בעצם הגדרות החמץ ותערובת החמץ שחלות על המוצרים שעלי לסלק מביתי?.
תודה
כן זה ברור. מה שהוא מאכל אדם לא אכפת לנו שנפסל מאכילת כלב.
הכוונה שלי היא שבמהלך שלבי הייצור זה לא ראוי כלל, לא לאדם ולא לכלב. ממש לא נחשב למאכל כלל.
בעניין הוויסקי, זו אמנם שאלה שצריך להפנות למומחים לייצור, אולי יש כאן גם כאלה, אבל ניסיתי לעשות חיפוש דרך גוגל להבין את תהליך הייצור.
אם אני מבין נכון, במהלך שלבי הייצור הויסקי מגיע גם למצב שאינו ראוי לאכילה, אולי גם לא לאכילת כלב.
אם זה נכון, אז לכאורה הוא בכלל לא חמץ, וזה לא דומה לשכר המדי.
אם יש מי שיכול לתרום מהידע שלו לעניין תהליך הייצור, אודה מאוד.
או שאני טועה, ואם זו דרך הייצור אז אין חסרון בכך שבאמצע זה לא ראוי? וזה נחשב גם כך כחמץ?
האיסור של בל ייראה ובל יימצא חל אך ורק על חמץ גמור, דהיינו מה שהוכן מחמשת מיני דגן. ברם, לא רק חמץ גמור כגון לחם או פסטה או קוואקר יש לבער מן הבית, אלא גם תערובת חמץ ששיעור החמץ שבה הוא יותר משניים-שלושה אחוז.
כל תערובת חמץ ששיעור החמץ שבה הוא פחות משניים-שלושה אחוז, וכל שכן מוצרים שאין בהם חמץ באופן מוצהר, אסור לאכול אותם בפסח אך מותר לקיים אותם בפסח, דהיינו להשאיר אותם בארון במקום שאין היד מגעת ולהשתמש בהם לאחר הפסח.
ולגבי המוצרים שציינת:
רסק עגבניות מותר לקיים בבית בפסח.
ויסקי, למיטב הבנתי, יש בו חמץ יותר משניים-שלושה אחוז, ולכן יש לבערו.
גבינה, אין שום סיבה לבער גבינה, ומותר לקיימה.
אני מקווה שהדברים מעט יותר ברורים עתה.