ישנם שתי שיטות בענין הביטחון בה'-א. לבטוח בה' שיעשה רק טוב לאדם. ב. לבטוח שכל מה שיעשה ה' זה טוב.
כמו איזה שיטה סובר הרמב"ם?
והיכן ביאר הרמב"ם את ענין הביטחון? (חיפשתי בכתביו המצויים ולא מצאתי התייחסות רחבה של הרמב"ם לנושא, בניגוד לר' אברהם בנו שהקדיש פרק בספרו המספיק לעובדי השם לענין הביטחון)
נראה לי כי המושג הקרוב ביותר ל"ביטחון" במשנת רבנו הוא השמחה, כי כאשר אדם שמח הוא למעשה בוטח בהקב"ה ואין לו שום דאגה או צער או חשש מהבאות. ועל השמחה כתבתי שני מאמרים צנועים:
1) איך אפשר לברך על הרעה?
2) השמחה במשנת הרמב"ם.
לשאלתך, דומני שהביטחון במשנת רבנו הוא להבין את מאמר חז"ל "כל דעבדין משמיא לטב" לכל עומקו והיקפו, כלומר מתוך ידיעת ה' והבנת אופני השגחתו. וכתבתי מעט על כך כפי הבנתי במאמרים שהזכרתי לעיל.
ניתן להקליק את שם המאמר במנוע החיפוש ולהגיע אליו בקלות.