אגרת רמבם לרבי פנחס הדיין בעניין לימוד תלמוד

שלום הרב אדיר!

ראיתי התייחסיות לתשובה שבה רמב"ם לכאורה מעדן מאוד את דבריו בעניין חוסר התוחלת של לימודי התלמוד.

מדובר בתשובה לרבי פנחס הדיין.

אעתיק אותה כאן מאתר ספריא תשובה ק"מ, העתקתי רק את הדברים הרלוונטיים, קודם השאלה כפי שרמב"ם חוזר עליה מתוך המכתב שנשלח אליו, ואחריה התשובה שלו:

ועוד כתבת באותו הכתב נוסח זה ככה ודברי חבוריך מאירים לעולם אך למי שעסק בתלמוד ויודע שם החכמים אשר עסקו ונשאו ונתנו בתלמוד ובגמרא ולא להתעסק בהם לבדם וישתכח שם התנאים והאמוראים מן העולם וכל שכן שלומדים ואינן יודעין מה לומדין וטועים באמרי החבור ואינן יורדין לסוף דעתך ומאי זה מקום המעיין נובע ועליהם אמר התנא חכמים הזהרו בדבריכם וכו' וימותו ונמצא שם שמים מתחלל אלו הן דבריך אות באות ועוד כתוב נוסח זה ראוי להדרתך להורות לעולם שלא יניחו הגמרא מלהתעסק בה וכו'

ועל כל זה הענין ראוי להוכיחך ולהודיעך שכבר הבנתי דברים שבלבך אף על פי שלא פירשת אותם אלא ברמיזה דע תחלה שאני חס ושלום לא אמרתי לא תתעסקו לא בגמרא ולא בהלכות הרב רבי יצחק או זולתו:

היודע עד שיש לי כמו שנה וחצי שלא למדו אצלי חבורי אלא באו שלשה אנשים למדו מקצת ספרים ורוב התלמידים רצו ללמוד ההלכות של הרב ולמדתי אותם כמה פעמים כל ההלכות וגם שנים שאלו ללמוד הגמרא ולמדתי אותם מסכתות אשר שאלו וכי אני צויתי או עלתה על לבי שאשרוף כל הספרים שנעשו לפני מפני חבורי ? והלא בפירוש אמרתי בתחלת חבורי שלא חברתי אותו אלא מפני קוצר הרוח למי שאינו יכול לירד לעומק התלמוד ולא יבין ממנו דרך האסור והמותר והארכתי בדבר זה הרבה

האם תשובה זו מקורית?