נשאלתי בעבר מהו אורך החצאית הנדרש לנשים? ובכן, לפי ההלכה אסור לראות מאומה מרגל האשה, כלומר לא רק שהאשה צריכה ללבוש שמלה או חצאית ארוכה, עליה ללבוש תחתיה מכנסיים ארוכים, והנה פסק חז"ל ורבנו בהלכות אישות (טו, יח), וכֹה דבריו:
"וכן ציוו חכמים על האשה שתהיה צנועה בתוך ביתה, ולא תרבה בשחוק וקלות ראש בפני בעלה, ולא תתבע תשמיש המיטה בפיה, ולא תהיה מדברת בעסק זה [וכמו שאמרו חז"ל: האישה תובעת בלב והאיש תובע בפה]. ולא תמנע מבעלה [תשמיש] כדי לצערו עד שיוסיף באהבתה [=כדי להרבות את געגועיו אליה], אלא נשמעת לו בכל עת שירצה. ותיזהר מקרוביו ובני ביתו כדי שלא תעבור עליו רוח קנאה. ותתרחק מן הכיעור ומן הדומה לכיעור".
ומהו הכיעור שנזכר? ובכן, לשם הבנתו נעיין בהלכות אישות (כד, טו), וכֹה דברי רבנו שם:
"כגון שהיו שם עדים שעשתה דבר מכוער ביותר, שהדברים מראין שהייתה שם עבירה, אף-על-פי שאין שם עדות ברורה בזנות. כיצד? כגון שהייתה בחצר לבדה וראו רוכל יוצא, ונכנסו מיד בשעת יציאתו ומצאו אותה עומדת מעל המיטה והיא לובשת המכנסיים, או חוגרת אזורה. או שמצאו רוק לח למעלה מן הכילה, או שהיו שניהן יוצאים ממקום אפל, או מעלין זה-את-זה מן הבור, וכיוצא בו. או שראו אותו מנשק על-פי חלוקה, או שראו אותן מנשקין זה-את-זה, או מגפפין זה-את-זה, או שנכנסו זה-אחר-זה והגיפו הדלתות, וכיוצא בדברים אלו".
נמצא, שנשות ישראל לבשו מכנסיים מתחת לשמלה, וכמנהגם הקדום של יהודי תימן.
ובעניין אורך השרוול, רבנו פוסק בהלכות אישות (כד, יא), כך:
"ואיזו היא דת יהודית? הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל; ואלו הן הדברים שאם עשת אחד מהן, עברה על דת יהודית: יוצאה לשוק או למבוי מפולש, וראשה פרוע ואין עליה רדיד כשאר הנשים, אף על פי ששיערה מכוסה במטפחת [כלומר, לפי דין תורה על האשה לחבוש שני כיסויי ראש]; או שהייתה טווה בשוק, וורד וכיוצא בו כנגד פניה על פדחתה או על לחייה, כדרך שעושות הגויות הפרוצות; או שטווה בשוק, ומראה זרועותיה לבני אדם; או שהייתה משחקת עם הבחורים; או שהייתה תובעת התשמיש מבעלה בקול רם, עד ששכנותיה שומעות אותה מדברת על עסקי תשמיש; או שהייתה מקללת אבי בעלה בפני בעלה".
ומן ההלכה לעיל עולה גם שאסור לאשה לגלות את זרועותיה, דהיינו מן המרפק ומעלה. ואצרף הלכה מהלכות נזיקי ממון (ג, יז) אשר מלמדת על צניעותם הגדולה של החכמים ע"ה: "ומעשה באשה שנכנסה לאפות בתנור בבית שכנותיה, והניחו אותה ונתעלמו כדי שלא יביטו בה בעת לישתה ואפייתה [=ואפילו שהיא הייתה לבושה בצניעות וכלל לא באה במגע עם בני הבית], ובא עז של בעל הבית ואכל את הבצק ומת, וחייבוהָ חכמים לשלם את דמיו [=הואיל וחכמים לא התבוננו בה ואף לא השגיחו בה ובסובב אותה משום צניעות – היה עליה להבין זאת ולהשגיח שלא תבוא תקלה על ידה ושהעז לא תאכל ולא תינזק], וכן כל כיוצא בזה".