לאחרונה אני מפרסם את מאמרי בפייסבוק, בעיקר בפוסטים של ר"בים ממומנים.
אז בתשעה באב ראיתי המון פוסטים על "אהבת חינם" ושם פירסמתי את מאמרי "כלבי הקואליציה זועקים על שנאת חינם".
ענה לי אחד בשם מאיר סינואני:
"אין כזה דבר שנאת חינם כשמדובר בחילונים עוברי עבירות, שנאת חינם נאמר רק חרדים כלפי חרדים... כשמה כן היא (חינם) עוברי עבירה מצווה מהתורה לשנוא... עוד אחד שלפני יומיים שמע מחג [לא הבנתי] ומשתמש בו מבלי לדעת מה הוא"
עניתי לו כך:
"מי קבע ששנאת חינם נאמרה רק 'חרדים כלפי חרדים'? ניסית להוכיח זאת ולא הבנתי דבר. שנאת חינם משמעותה שנאה ללא סיבה מוצדקת, כגון לשנוא מישהו שהוא ג'ינג'י, ואין מה להתפלפל פה.
שנית, ל'חילונים עוברי עבירות' ראוי לקרוא 'מחללי-שבת בפרהסיה', ועליהם כותב הרמב"ם בסוף 'מאמר קידוש השם': "וכן אין ראוי להרחיק מחללי שבתות ולמאוס אותם, אלא לקרבם ולזרזם לעשיית המצוות', אך מה קורה בימינו? רבנים שכירים ומטומטמים השתלטו על דת-משה וגורמים לאותם חילונים (שהינם משכילים ויודעים להבחין בין אמת לשקר) לקוץ בה, בגלל שהפכו את דת-משה לדת פרו-נוצרית אלילית ופגאנית".
ענה לי כך:
"אתה מנווט את הכתובים בצורה שאפילו גוי לא היה מעווט אותם, הרמב"ם מדבר על אדם שעובר עבירה אבל מכיר באלוקות ורוצה ולא מתנגד ליהדות, אותם אדם יש לי מצווה לקרב אותו, ובזה אני לא חולק, כל מה שאני מביא ומדבר זה משהו אחר לגמרי.
א. אנשים שכופרים בתורה גם הרמב״ם אומר שדינם למיתה.
ב. אנשים שכופרים בדרבנן גם כן דינם אותו דבר
ג. הרמב"ם אינו מדבר על מחלל שבת בפרהסיה, אלא מחלל שבת רגיל שלא בפרהסיה (סתכל במשנה תורה תראה מה דינו).
ד. כל מה שהרמב"ם דיבר זה בזמן הגלות בחוץ לארץ, בארץ ישראל כללי המשחק משתנים, וביחוד כשיש שלטון יהודי שחייבים ליישם את חוקי התורה ואז גם הרמב"ם אינו יכול להוקיע דיני תורה מפורשים.
ה. לגבי שנאת חינם שהוא ג'ינג'י אני מסכים איתך שהיא שנאת חינם, אבל אני דיברתי ששנאת חינם היא אינה בין יהודי שומר תורה ליהודי שומר תורה אלא בין יהודי ששונא את התורה, שנאה כזו, היא מוצדקת ולא רק מוצדקת אלא מצווה לשנוא, מומרים לתאבון אסור לשנוא, אבל מומרים להכעיס מצווה לשנוא.
ו. אין בעייה שאדם יעשה עבירה והוא יתן עליה את הדין עם עצמו ואלוקים, אבל יש בעייה שהוא מנסה להנחיל את שיטת החיים שלו בארץ ישראל בקרב העם היהודי, כזה אדם אין שום פוסק בשום דור שיתיר לאהוב כזה אדם אלא להיפך, האדם הראשון שימחק את האדם הזה יקיים מצווה כנראה בין הגדולות שבתורה.
עניתי לו כך:
ואו. זו האשמה חמורה מאד. תעמוד מאחוריה חזק חזק.
החילונים אינם כפי שאתה מתאר אותם, אלה שהינם עושים כדי להכעיס הם מעטים. כל יהודי שחי במדינה חוגג את החגים לכל הפחות, כולם חשים זיקה לדת וכל מה שאנו מדברים עליו הוא מה קורה כאשר אותם חילונים מעוניינים להתקרב לדת.
לא משנה אם מדובר שם על מחללי שבתות בפרהסיה או לא, הנקודה היא עיקרון התשובה. הדיון ההלכתי שאתה מנסה לגרור אותי אליו הוא מיותר, ואסביר מדוע, הממסד הרבני, כולל הפוסקים המהובלים שלך הם כולם מחללי שם-שמיים, ובצדק מוחלט החילונים מתרעמים עליהם.
וחמור מכך, הם זנחו את יסודות הדת המחשבתיים, לא סתם אינך חש באיזו עזות אתה מדבר, ההפך הגמור מן הרצוי לפני ה' ומדרכי הנהגותיו, ומי חינך אותך לכך? אותם ר"בים אשר הדת בעיניהם כאסור ומותר בלבד.
הישענותם על הרגל ההלכתית בלבד גרמה להם לשיבושים מחשבתיים אשר דירדרו אותם לכפור בכל שלושה-עשר יסודות הדת (מצ"ב מאמר בנושא); ומרוב בורותם הם כולם מודים בעבודה-זרה לכל הפחות כך שדווקא הם אלה המנסים להנחיל "שיטת חיים" רעה מאד לפני ה' יתעלה.
אגב, לימדת אותי שאתם אלה בעלי השנאת חינם, ואולי אכתוב על כך מאמר אם ה' יהיה בעזרי.
לא אגיב לך יותר.
שנאת חינם היא שנאה שנובעת מקנאה או ממידות רעות אחרות.
השנאה הרצויה היא שנאת המינים והרשעים והמתעים את העם אחרי ההבל, ואפילו אדם שעובר על מצוה בסתר בינו לבין קונו, והוכחנו אותו על-כך, ובעט בתוכחה, מצוה לשנוא אותו.
לגבי החילוניים, הכופרים שבהם -- מצוה לשנוא, אך אלה שמבקשים להתקרב יש לקרבם; והוא הדין לגבי החרדים, הכופרים שבהם -- מצוה לשנוא, אך אלה שמבקשים להתקרב יש לקרבם.